נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ספד (יום ד', 22.1.019) בטקס האשכבה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס,
מאיר שמגר ז"ל שנפטר בשבוע שעבר בגיל 94: ״היית מסור להגנה על זכויות
האדם ושלטון החוק. עמדת על חשיבות האיזונים והריסונים בין הרשויות. איזונים שמטרתם למנוע היווצרות של כוח יתר שלטוני, באמצעות פיקוח ובקרה הדדיים. תפיסתך השיפוטית המחישה שוב ושוב את עמדתך ואמונתך כי אין ניגוד בין יהודי לדמוקרטי, או בין לאומי לליברלי״.
ריבלין הוסיף: "בכובעך השני פעלת כאדריכל ממש", אמר הנשיא והמשיך: "ועדות החקירה שהובלת, הבהירו ביד רמהאת הסטנדרט המקצועי והאתי שבו על המדינה לעמוד בעתיד. יצאת נגד השחיתות הציבורית, חיזקת את ההגנה על הסובלנות ועל
חופש הביטוי, ועמלת לקידום עליית בני קהילת הפלאשמורה."
"עמוד האש של המשמר הישראלי"
ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו אמר בהספדו לנשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר כי הוא היה עמוד האש של המשמר הישראלי. "רוחו של שמגר נוכחת כאן במלוא גדולתה", אמר נתניהו, והוסיף כי "דורות רבים בפועלנו לביצור קוממיות ישראל, לחיזוק יסודות הצדק והמשפט ולהבטחת חירויות הפרט והלאום".
נתניהו הוסיף כי "האיזון בין שלוש הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת מתעצב כל הזמן. יש ביניהן מתח מובנה על קווי התיחום - אך הוא אינו פוגע בדמוקרטיה, אלא הוא מהות הדמוקרטיה, כל עוד נשמר עיקרון פשוט - בית המשפט חייב להישאר רשות עצמאית".
עוד אמר ראש הממשלה: "מאיר חווה את המעבר מגלות לתקומה. מאיר הבין והתפעם מכך שחזרנו למשפחת האומות ככוח משמעותי, ככוח עוצמתי. הוא גם הבין שהשבת החרות לעמנו מטילה עלינו אחריות כבדה, אחריות מדיניות, ביטחונית, אחריות משפטית. ועל כן הקדיש את חייו לבסס את אחד ממעוזי קיומנו הריבוני".
נשיאת בית המשפט העליון
אסתר חיות אמרה בהספד: "בעיני, שמגר וכמוהו גם משפטנים דגולים אחרים החיים עימנו, ובהם הנשיא
אהרן ברק - ייבדל לחיים ארוכים - לא היו מהפכנים. הם פיתחו ובנו, איש איש בזמנו, באחריות ובכישרון רב-קומות מפוארות בבניין המשפט הישראלי, ואנו בני הדורות הבאים אחריהם מצווים לעשות כל שביכולתנו על-מנת לשמור על הבניין היקר הזה שנבנה בעמל רב לאורך שנים ואף להוסיף בו, ככל שנוכל, לבנים אחדות משלנו. זאת נעשה, כמורשתו של שמגר, בממלכתיות, בזקיפות קומה וללא מורא".
דן שמגר שספד ראשון לאביו מאיר שמגר, אמר כי הוא היה בעיני סביבתו תמיד מהיג ומודל לחיקוי. "הייתה לו היכולת לראות בכל מצב את נקודת האיזון, ואת הפתרון ההוגן והראוי", אמר. "את פועלו עשה תמיד בלי לבקש לעצמו הטבות ושררה. כל מי ששהה במחיצתו חש תמיד את כנוותיו ואת טוהר כוונותיו".
עוד הוסיף: "אבא פעל תמיד מתוך כבוד לזולת, מתוך רצון לתת לאדם לתת את מקומו במשפט, והגשים זאת הלכה למעשה ופעל מתוך מחויבת עמוקה לכבוד ויושר. הייתה לו היכולת המופלאה ליצור אצל זולתו את תחושת הכבוד וההכרה"
משורות האצ"ל ועד לתפקד נשיא ביהמ"ש העליון
שמגר נולד בשנת 1925, בדנציג שבפולין, בשם מאיר שטרנברג. הוא עלה לארץ בגיל 14 ולמד בבית הספר התיכון "בלפור" בתל אביב. לאחר מכן היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שירת בפלמ"ח ובאצ"ל. ב-1944 הוגלה אל מחנה מעצר בריטי באריתריאה, שם החל ללמוד משפטים בהתכתבות באוניברסיטת לונדון. ביוני 1946 השתתף שמגר בניסיון בריחה נועז. הבורחים הצליחו להימלט מן המחנה, אך נתפסו לאחר מספר ימים והועברו למעצר בקניה, שם המשיך שמגר את לימודי המשפטים.
השתתף במלחמת העצמאות, ולאחר אחר במלחמה סיים לימודי משפטים ווהחל ב-1950 לשרת בפרקליטות הצבאית. בשנת 1961 מונה לפרקליט הצבאי הראשי לקראת סוף תפקידו כיהן גם כיועץ משפטי של משרד הביטחון. ב-1968 השתחרר משירותו הצבאי, ומונה ליועץ המשפטי לממשלה. בשנת 1975, לאחר שבע שנות כהונה כיועץ משפטי, פרש שמגר מהתפקיד ומונה לשופט בבית המשפט העליון. ב-1983 מונה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד שבו כיהן במשך 12 שנה. שמגר פרש מבית העליון בשנת 1995 ובמקומו התמנה לנשיא השופט אהרן ברק.
לאחר פרישתו עמד בראש מספר ועדות חקירה, בהן הוועדה לחקירת רצח רבין שבעקבותיה התפטר ראש השב"כ
כרמי גילון. וכן עמד בראש הוועדה שחקרה את התנהלות כוחות הביטחון בטבח שביצע ברוך גולדשטיין, ובראשות ועדה שחקרה את הקשר בין מחלות לוחמי חיל-הים לזיהום בנחל קישון. בשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים.