הסתברות סטטיסטית אינה מספיקה להרשעה בפלילים, גם אם היא עומדת על 99% - קובע (יום א', 27.10.19) בית המשפט העליון.

השופט אלכס שטיין מאמץ - בהסכמת השופט ג'ורג' קרא ונגד דעתו של השופט נעם סולברג - את הדעה לפיה "אשמתו של נאשם בפלילים צריך שתהא מוכחת על-ידי ראיות אינדיווידואליות, אשר מוכיחות את מעשיו הוא - זאת, להבדיל ממאפיינים כלליים, כאלה או אחרים, אשר משייכים אותו לקבוצה סטטיסטית כזו או אחרת". ניתן לשלב ממצאים סטטיסטיים (כמו דנ"א) בראיות אינדיבידואליות - אך לא ניתן להרשיע אך ורק על פיהם.

לדברי שטיין, הרשעה על סמך הסתברות סטטיסטית בלבד, אינה עומדת בחובה לשים לב להבדלים בין המשתתפים באירוע הנדון, כמו גם בחובה להבטיח שלא יורשע אף אדם חף מפשע. "הוכחת אשמה באמצעות ראיות סטטיסטיות ערטילאיות גם אינה עולה בקנה אחד עם מהות האחריות הפלילית" שהיא אישית, מוסיף שטיין. הוא מסכם באומרו:

"הסתברות גבוהה, ואפילו גבוהה מאוד, אינה מוכיחה את הטענה כי
הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו מעבר לספק סביר, אם הראיות שמהן היא נגזרת אינן מצביעות על מעשיו הוא. הסתברות כאמור היא בגדר הוכחה סטטיסטית, הא ותו לא, בעוד שההוכחה שהמדינה נדרשת לספק כדי להביא להרשעתו של אדם בפלילים וליטול ממנו את חרותו היא הוכחה אינדיווידואלית - אינדוקטיבית ולא כמותית - אשר מביאה לבית המשפט את הסיפור הקונקרטי של מעשה העבירה המיוחס לאותו אדם".

בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של אביב בצלאל, חבר "לה פמיליה" של אוהדי בית"ר ירושלים, על הרשעתו בקשירת קשר לביצוע פשע - גרימת חבלה לאוהדי הפועל תל אביב באוקטובר 2015. שטיין וקרא גם דחו את ערעורה של המדינה על זיכויו של בצלאל מאשמת חבלה בכוונה מחמירה, שכן לא הוכח פוזיטיבית שהוא היה בין חברי הכנופיה שתקפו בפועל את אוהדי הפועל, אלא ההוכחה הייתה הסתברותית בלבד. בכך אישר העליון את פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא.

את המדינה ייצגו עוה"ד תמר בורנשטיין, קרן רוט, שרית שמש ואלון סיוון, ואת בצלאל - עו"ד עידית קן-ציפור.