בני שטיינמץ, רשות המיסים ופרקליטות מיסוי וכלכלה מנהלים מו"מ לסגירת התיקים האזרחי והפלילי נגד שטיינמץ תמורת תשלום חובות מס וקנסות בסכומי עתק. כך חושף (יום ג', 29.10.19) העיתון גלובס. על-פי מקורות המעורבים במו"מ, המגעים מתנהלים מזה זמן מה, יש הבנות וכיוון כללי על סגירת שני התיקים בהסדר אחד, אך ההתקדמות איטית.
רשות המיסים דורשת משטיינמץ 4 מיליארד שקל, בעוד הוא מוכן לשלם כמה מאות מיליוני שקלים. במקביל תלויים ועומדים נגדו תיק בו הוא חשוד במתן שוחד בגינאה, תמורת קבלת זכיונות כרייה. שטיינמץ טוען, כי מקור החשדות נגדו הוא במאבקי כוח פוליטיים בין הנשיא הקודם, אליו היה מקורב, לבין הנשיא הנוכחי שהוא יריבו הפוליטי של קודמו.
יסוד מחלוקת המס בין שטיינמץ למדינה הוא בכך ששטיינמץ מנהל כמעט את כל עסקיו מחוץ לישראל ואת חלקם הוא מחזיק באמצעות נאמנויות הרשומות במקלטי מס. על-פי שיטת המיסוי הפרסונלית, הנהוגה בישראל וברוב העולם המערבי, אזרח מדינה חייב לשלם את מיסיו בה - כל עוד לא יוכיח שהעתיק את מרכז חייו למדינה אחרת בה הוא משלם מיסים. רוב מדינות העולם פועלות בשנים האחרונות לגביית מס אמת מאזרחיהן, תוך ניסיון להתגבר על מבני מס מתוחכמים בדמות נאמנויות ורישום חברות במקלטי מס.
המאבק בין שטיינמץ לבין המדינה בנושא המס מתנהל מאז 2012, ובחמש השנים האחרונות - בבית המשפט המחוזי בתל אביב. המידע שהגיע לידי המדינה הוביל לחשד לפיו שטיינמץ העניק שוחד בעשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה דאז, אלפא קונדה, תמורת זכיונות לכריית ברזל שהניבו לו רווחים של מאות מיליוני דולרים. שטיינמץ וכמה ממקורביו נעצרו בדצמבר 2016, והוא שוחרר לאחר שהפקיד 100 מיליון שקל ונאסר עליו לצאת מישראל - מגבלה משמעותית מאוד בהתחשב בכך שעסקיו מצויים כאמור בחו"ל.
בחודש אוגוסט הודיעה התביעה בז'נבה על הגשת כתב אישום נגד שטיינמץ - לו יש משרדים ומגורים בעיר זו - באשמת מתן שוחד לבכירים בגינאה וזיוף מסמכים. חקירה זו נפתחה ב-2013 ונוהלה בשיתוף פעולה עם הרשויות בישראל. כתב אישום זה מהווה תמריץ נוסף מצידו של שטיינמץ להגיע להסדר כולל. דוברו של שטיינמץ אמר לגלובס, כי הידיעה אינה משקפת את המציאות אך סירב להגיב לגופם של דברים. גם הפרקליטות סירבה להגיב.
