בני שטיינמץ תובע 603 מיליון שקל מהחברה הבורסאית אנרג'יאן ישראל ומן המנכ"ל, מתיוס ריגאס, בטענה לתרגיל עוקץ ברכישת מאגרי הגז הטבעי "תנין" ו"כריש" בידי אנרג'יאן. לדברי שטיינמץ, בתביעה שהוגשה היום (יום ד', 6.11.19), החברה מפרה את ההסכם לפיו עליה לרכוש את חלקו בעסקה.

שדות "תנין" ו"כריש" מצויים 120 ק"מ צפונית-מערבית לחיפה, מצפון-מזרח לשדה "לוויתן". הם נתגלו ופותחו בידי נובל אנרג'י, דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, אשר חויבו למכור אותם במסגרת מתווה הגז. היקף המאגר הוערך עם גילויו ב-31 מיליארד מ"ק. אנרג'יאן - הרשומה ביוון - רכשה את השדות באוגוסט 2016 בעסקה בהיקף כולל של 150 מיליון דולר. בשנת 2017 חתמה החברה על חוזים לאספקת גז לקונצרן כי"ל ב-1.9 מיליארד דולר ולאספקתו גם לתחנות כוח של חברות דוראד ודליה.

ריגאס הוא אחד ממייסדיה של אנרג'יאן, מחזיק ב-11% ממניותיה ומשמש כמנכ"ל החברה. בעבר עבד בתחום בנקאות ההשקעות, עם התמחות בהשקעות במגזר הנפט והגז ובמימון פרויקטים. בשנת 2018 הסתכמו הכנסותיה של אנרג'יאן ב-338.5 מיליון שקל ורווחיה הגיעו ל-394.6 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2019 עמדו הכנסותיה על 142.7 מיליון שקל והיא הפסידה 15.8 מיליון שקל.

את התביעה הגישה שותפות צבר גז ונפט, הנמצאת בשליטת נאמנות השייכת לשטיינמץ, העוסק בכרייה ומשאבי טבע ברחבי העולם. שטיינמץ גם היה האיש שניהל את המו"מ לרכישת שני השדות. על-פי התביעה, מעצרו של שטיינמץ בשנת 2016 - בחשד לעבירות שוחד והלבנת הון בעסקיו באפריקה - הוא שאילץ אותו לצאת ממעורבות במיזם ולהגיע להסדר, שכעת הוא טוען להפרתו בידי אנרג'יאן.

על-פי התביעה, שטיינמץ העריך כבר בשנת 2013, כי ניתן יהיה לרכוש את שדות "תנין" ו"כריש", לאחר שהקבוצה בראשות דלק הוכרזה כמונופול בתחום הגז הטבעי. התביעה מפרטת את המהלכים שביצעו שטיינמץ ואנשיו בשנתיים הבאות, כדי לממש את האפשרות לרכוש שדות אלו: איסוף מידע, שכירת אנשי מקצוע, העסקת יועצים משפטיים וחשבונאיים, איתור שותף שיהיה המפעיל של השדות (חיפוש והפקה של גז במים עמוקים), פיתוח מודל עסקי ל"תנין" ו"כריש", ובעיקר מגעים ממושכים ומורכבים עם קבוצת דלק.

בסוף שנת 2015, נאמר בתביעה, הציגה צבר בפני אנרג'יאן את האפשרות לרכישת השדות, וסוכם שחברה זו תצטרף לעסקה ותהיה בתפקיד מפעיל הקידוחים. בהסכם בין הצדדים נקבע, כי צבר היא הבעלים של ההזדמנות העסקית לרכישת השדות, וכי אנרג'יאן לא תהיה רשאית לרוכשם לבדה. עוד סוכם, כי חלקה של אנרג'יאן יהיה 25% וחלקה של צבר יהיה 75%.

מאוחר יותר התברר, כי לאנרג'יאן אין הכשירות הדרושה כדי לקבל את אישור הממונה על הנפט במשרד האנרגיה בתור מפעיל השדות. בשל כך צורפה לעסקה חברת אושיין ריג, אשר קיבלה 25% במיזם על חשבונה של צבר. לדברי שטיינמץ, גם בשלב זה הוא ואנשיו ניהלו את המו"מ מול משרד האנרגיה וקבוצת דלק, איישו את תפקידי המפתח בקבוצה הרוכשת, ביצעו את הבדיקות המשפטיות והפיננסיות, ובלעדיהם לא הייתה העסקה קורמת עור וגידים.

שטיינמץ טוען, כי לאחר מעצרו בחודש מאי 2016 לא יכלה צבר לחתום על העסקה, שכן הרגולטורים בישראל לא היה מאשרים את שותפותו בה. עם זאת, אנשי צבר המשיכו להיות מעורבים במו"מ עם דלק, אך סוכם, כי אנרג'יאן "תעבור לעמוד לפני הקלעים" והיא אשר תהיה באופן רשמי הרוכש של השדות. במצב זה הוסכם, כי אם לא יוכל שטיינמץ להיות שותף בשדות - תעביר אנרג'יאן לצבר תשלום אשר ישקף את חלקה בפרויקט. בצורה זו התאפשר לאנרג'יאן לחתום כאמור בדצמבר 2016 על ההסכם לרכישת השדות.

עוד נאמר בתביעה, כי ביום בו נחתמה העסקה לרכישת השדות (16.8.16), נחתמה עסקה נוספת - למכירת אחזקותיה של אושיין ריג בקבוצה לאנרג'יאן. ההסכם נחתם לבקשת אנרג'יאן, בשל הליכים שהתנהלו בארה"ב נגד אושיין ריג, ומתוך חשש שאם דבר קיומם ייוודע לממונה על הנפט - הוא עלול שלא לאשר את העסקה עם קבוצת דלק. בכך הופרה ההתחייבות שניתנה לממונה על הנפט, טוען שטיינמץ, שכן כאמור אנרג'יאן עצמה לא עמדה בדרישותיו המקצועיות.

מאוחר יותר שבו והסכימו הצדדים, כי צבר היא הבעלים של ההזדמנות העסקית שמומשה בעסקה עם קבוצת דלק, אך בשל מעצרו של שטיינמץ - היא לא תהיה מעורבת בניהול השוטף של השדות. חלקה ירד ל-33%, סוכם שהמנכ"ל יהיה ריגאס "אך בפועל הניהול יהיה משותף". אם צבר לא תוכל לקבל את אישור הממונה על הנפט לשותפות במיזם, היא תקבל מאנרג'יאן סכום שישקף את שוויו של 25%-20% ממנו.

לטענת שטיינמץ, בתשקיף שפרסמה אנרג'יאן במארס 2018, אין כל אזכור להסכמות בדבר חלקו בשני השדות. באותו חודש דרשה צבר לדעת מתי תרכוש אנרג'יאן את חלקה, אך לדבריה לא קיבלה תשובה של ממש. לפיכך, מבקשת צבר להורות לאנרג'יאן להעביר לה 25%-20% מהשליטה בשדות, או לחלופין לשלם לה את סכום התביעה - 603 מיליון שקל. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד זאב שרף, שרון הל-גלעד, ערן עוזרי וטל אוליפנט, וטרם הוגש כתב הגנה.