היום לפני 71 שנה, בית-דין בינלאומי ל
פשעי מלחמה בטוקיו דן למוות שבעה אנשי צבא וממשל יפנים, בהם הגנרל הידקי טוג'ו, על חלקם במלחמת העולם השנייה.
בנוסף לנאשמים בבית הדין הבינלאומי בטוקיו, הקימו סין וברית המועצות בתי דין צבאיים משלהן, אשר אף בהם הועמדו לדין פושעי מלחמה יפנים. בבית הדין לפושעי מלחמה בחברובסק עמדו לדין אנשי יחידה 731 של הצבא היפני הקיסרי, על פשעים שביצעו במהלך ניסויים בבני אדם לפיתוח נשק ביולוגי. אולם אנשים אלה היו בידי צבא ארצות הברית ולא הוסגרו לידי הסובייטים בהוראת דאגלס מקארתור, לאחר שהתחייבו למסור לידי האמריקנים את תוצאות מחקריהם.
"יחידה 731" בפיקודו של שירו אישיאי, רופא צבאי ומיקרוביולוג שנודע גם בכינוי "ד"ר מנגלה היפני". שירו היה הראשון לפעול למען הקמת יחידת לוחמה ביולוגית בצבא היפני ופעילותו בנושא תרמה רבות לקידומו המקצועי. ב-1937 הגיע הרעיון למימושו הסופי - בסיסה הקבוע של היחידה הוקם בפינגפאנג, סמוך לעיר חרבין בצפון-מזרח סין. המיקום נבחר בשל שתי סיבות עיקריות: הוא היה מרוחק מספיק כדי להסתיר את הנעשה בו, אך קרוב מספיק לאוכלוסייה המקומית.
בבסיס התקיימו ניסויים בבני אדם. מרבית קורבנות היחידה היו סיניים, אך גם אזרחים זרים, שנלקחו מבתי סוהר או סתם נחטפו ברחוב - ילדים, נשים בהריון ותינוקות שרק נולדו, גברים וקשישים. אלו מתו בייסורים קשים בניסויי היחידה, שכללו בין היתר ניתוחים ללא הרדמה, הדבקה מכוונת במחלות נוראיות, שימוש בבני אדם כמטרות לכלי נשק חדשים והתעללות מינית נוראית. אלפים נרצחו בייסורים קשים על-ידי היחידה, שכינתה את הקורבנות, בציניות מזעזעת, "בולי עץ". הביטוי "כמה בולי עץ נכרתו היום?" היה נפוץ בין חברי היחידה, כדרך לשאול כמה אנשים נרצחו במהלך ניסויים שונים.
במקביל להתעללות הנוראית בבני אדם בתחומי בסיס היחידה, היפנים החלו לממש לוחמה ביולוגית גם ברחבי האזור: מקורות מים ומזון הורעלו במחלות שונות, פרעושים ועכברים נושאי מחלות שוחררו לרחובות, וממתקים מורעלים חולקו לילדים. מאות אלפים מתו ממגפות שונות שפרצו במרחב. לפני שהצבא היפני נמלט מהאזור, הוטלה על היחידה המשימה להעלים את כל הראיות: המשמעות הייתה רציחתם של כל הקורבנות שהיו כלואים בבסיס.
במשך שנים האירועים הנוראיים שהתחוללו בפינגפאנג נשמרו במעטה חשאיות. ארה"ב, שהביסה את יפן במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן פיקדה על האזור, החליטה לכרות ברית עם השטן: ממש כפי שעשתה עם מדענים נאצים, שלטונות ארה"ב העניקו לחברי היחידה חסינות ממשפט בתמורה למידע שאספו כתוצאה מהניסויים.
יפן הכירה בצורה מסויגת בקיומה של היחידה רק בסוף שנות ה-90, אך סירבה לדון בפעילות שלה. במקום זאת, מעלליה של היחידה התבססו על עדויות מחבריה בעבר, מצלמים ומעדויות דוקומנטריות.
