עמיר פרץ: ראש הממשלה מסית ומדיר אוכלוסיות

ראשי הרשימה המשותפת עונים לנתניהו בעקבות קראיתו אמש בכנס החרום של הליכוד להנהגת כחול לבן לחזור מרעיון הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. יו"ר רע"מ מנסור עבאס טען בראיון לגלי צה"ל כי "הכנס אתמול, לא היה כנס תמיכה בנתניהו, אלא כנס הסתה נגד האזרחים הערבים".

ביבי שלום,

הפרשנים למיניהם מרבים ללהג בימים האחרונים ומספרים לאומה כי גנץ "נוטה" להיכנע לדרישת החשוד בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים נתניהו ואולי לאפשר לו לכהן כראש ממשלה בממשלה משותפת לו ולחבר מרעיו ושאר שותפיו לבלוק החסינות יחד עם כחול לבן. לא נותר אלא לקוות כי גנץ יהיה נחרץ מספיק לדחות כל קומבינה שכזאת שמעבר לסכנה לישראל שהיא נושאת בחובה, ומעבר להימלטות מאימת הדין, שהיא כל מה שמעניין את נתניהו - היא גם גזר-דין של מוות פוליטי לגנץ וחיסול כל אפשרות שהיא שהוא יעמוד אי-פעם בראש ממשלת ישראל ויציל את הארץ הזאת מהחיסול המוסרי והפוליטי שנתניהו הביא אותה אליהם.

הבעת אמון בממשלה נכנסת היא הצבעה פוזיטיבית, לאמר: יש צורך ברוב בעדה. אם בהצבעה יש תיקו, המשמעות היא שהממשלה לא קיבלה את אמון הכנסת. עובדה זו מובילה למתמטיקה פשוטה: אם בני גנץ יציג ממשלת מיעוט שתסתמך על 57 חברי כנסת מול 55 מתנגדים ושמונה נמנעים של ישראל ביתנו, צריך ח"כ אחד או שניים כדי למנוע ממנו את הרוב הדרוש. אחד - אם יימנע חבר כנסת מכחול-לבן, העבודה או המחנה הדמוקרטי; שניים - אם יצביעו נגד שניים מחברי ישראל ביתנו.