הנשיא דונלד טראמפ הורה ליצור זיקה בין ביקור אפשרי של נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, בבית הלבן לבין התחייבות מצידו לנהל את החקירות בהן היה טראמפ מעוניין לצרכיו הפוליטיים. כך העיד (יום ד', 20.11.19) שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי, גורדון זונדלנד, בפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים. זוהי העדות המפלילה ביותר שנשמעה עד כה נגד טראמפ, והיא מהווה ראיה רבת עוצמה לכך שהוא ניצל את תפקידו לצרכים פוליטיים.

זונדלנד, מלונאי ממדינת אורגון, מונה לתפקיד בידי טראמפ לאחר שתרם מיליון דולר לטקס ההשבעה שלו. זונדלנד מרחיב את היריעה וטוען שעל ה"קח ותן" ידעו בכירי הממשל ובראשם סגן הנשיא, מייק פנס, ושר החוץ, מייק פומפאו. לדבריו, הוא נאלץ לשתף פעולה בנושא אוקראינה עם פרקליטו של טראמפ, רודי ג'וליאני, וזאת משום שכמינוי של הנשיא - הוא פעל על-פי הוראותיו.

זונדלנד טוען, כי הוא עצמו, שר האנרגיה, ריק פרי, והשליח המיוחד לאוקראינה, קורט וולקר, לא רצו לשתף פעולה עם ג'וליאני. הלה דרש בגלוי מממשלת אוקראינה לנהל שתי חקירות בהן היה טראמפ מעוניין: נגד חברת האנרגיה בוריסמה, בה שימש כדירקטור הנטר ביידן, בנו של סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן (מועמד מוביל של הדמוקרטים לנשיאות); ובדבר הטענה לפיה אוקרינה התערבה בבחירות 2016 לטובת הדמוקרטים.

"ידענו שהחקירות האלה חשובות לנשיא"

"עבדנו עם ג'וליאני בהתאם לרצונו המפורש של הנשיא, למרות שלא רצינו בכך, אבל לא הייתה לנו ברירה. כולנו הבנו, שאם לא נעשה זאת - נאבד את ההזדמנות להדק את הקשרים בין ארה"ב לאוקראינה. לכן פעלנו לפי הוראות הנשיא", הוסיף. זונדלנד הדגיש, כי מאחר שבזמן אמת לא חשב שיש משהו פסול בפעילות זו - הוא ועמיתיו עדכנו לכל אורך הדרך את משרד החוץ ואת המועצה לביטחון לאומי, ובפרט את פומפאו ואת היועץ דאז לביטחון לאומי, ג'ון בולטון.

זונדלנד המשיך: "דרישותיו של ג'וליאני היו בבחינת 'קח ותן' לגבי ביקורו של זלנסקי בבית הלבן. ג'וליאני דרש שאוקראינה תצהיר בפומבי על חקירות לגבי בחירות 2016 ובוריסמה. ג'וליאני ביטא את רצונו של נשיא ארה"ב וידענו שהחקירות הללו חשובות לנשיא. ביולי-אוגוסט למדנו גם שהסיוע הצבאי לאוקראינה הושעה. התנגדתי מאוד לכך ושאלתי מדוע, אך לא קיבלתי תשובה ברורה. הגעתי למסקנה, שזה לא היה קורה אם אוקראינה הייתה מודיעה על חקירה".

לדברי זונדלנד, לאחר השבעתו של זלנסקי לנשיא בחודש מאי, הוא מסר לטראמפ דיווח חיובי מאוד על הסיכוי לשינוי במדינה זו. אולם טראמפ היה ספקן, ובין היתר הזכיר ש"אוקראינה ניסתה להפיל אותו בבחירות 2016". זונדלנד: "הוא הורה לנו 'לדבר עם רודי'. לא רצינו לערב אותו, אבל איינו צריכים או לוותר על האפשרות של שיחה בין זלנסקי לנשיא וביקור שלו בבית הלבן, דבר שראינו בו חשיבות, או לשתף פעולה עם ג'וליאני. בחרנו באפשרות השנייה".

זונדלנד אמר כי בחודשים הבאים עמדו הוא עצמו, וולקר ופרי בקשר עם ג'וליאני, וכאמור - עדכנו את בכירי משרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי. ב-10.7.19 נפגשו בכירים אוקראינים בכירים בבית הלבן, בראשות בולטון, כדי לארגן שיחה בין הנשיאים וביקור של זלנסקי בבית הלבן; החקירות בהן רצה טראמפ הועלו בשיחה. באותו יום גם התברר לזונדלנד, כי ג'וליאני עמד בקשר ישיר עם אוקראינה בלא ידיעתו.

"כולם היו בעסק"

ב-19 ביולי שלח זונדלנד דוא"ל לפומפאו, בולטון, פרי, ראש הסגל בבית הלבן, מיק מולבאני, ובכירים אחרים. הוא כתב, כי זלנסקי יהיה מוכן להתחייב לנהל חקירה מקיפה בנושאי הבחירות ובוריסמה. מולבאני השיב, כי כעת ניתן לקבוע שיחת טלפון בינו לבין טראמפ. "כולם היו בעסק. זה לא היה סוד", הדגיש. לדבריו, הוא גם הבהיר לזלנסקי, כי הבטחתו זאת היא חיונית כדי שיוכל לשוחח עם טראמפ.

זונדלנד לא היה עד שמיעה לשיחת זלנסקי-טראמפ ב-25.7.19. למחרת הוא נפגש עם זלנסקי, על-פי תיאום קודם, והלה לא הזכיר את שיחתו עם טראמפ ואת החקירות המבוקשות. מאוחר יותר באותו יום, בהיותו במסעדה בקייב, שוחח זונדלנד בטלפון במשך חמש דקות עם טראמפ, ולמיטב זכרונו - טראמפ שאל האם אוקראינה תנהל את החקירות שביקש.

"חברי הוועדה שאלו תכופות האם היה 'קח ותן'. בנוגע לשיחת טלפון [בין זלנסקי לטראמפ] ולביקור שלו בבית הלבן - התשובה חיובית", הצהיר זונדלנד. "ג'וליאני אמר לפרי, וולקר ולאחרים, כי טראמפ רוצה שזלנסקי יתחייב לחקירה של בוריסמה ובחירות 2016. הוא אמר זאת במפורש לאוקראינים ולי. כולנו הבנו שזהו רצונו של הנשיא", הבהיר. "תחושתי הייתה שאם אוקראינה תעשה משהו כדי להבטיח את החקירות, הסיוע [הצבאי] לא יעוכב".

לדברי זונדלנד, הוא שוחח על הנושא עם פנס ערב פגישתו של האחרון בוורשה עם זלנסקי, ב-1 בספטמבר. "אמרתי לסגן הנשיא שאני חושש שהסיוע נקשר לחקירות. אמרתי [באותו יום] לפקיד אוקראיני בכיר, כי קרוב לוודאי שלא יהיה סיוע אמריקני לפני שהם יפעלו בנושא החקירות".

"ג'וליאני פעל בהוראת הנשיא"

בתשובה לשאלותיו של יו"ר הוועדה, אדם שיף, אמר זונדלנד, כי בשיחתו עם טראמפ ב-26 ביולי, "הנשיא היה קצר רוח, אמר שאינו רוצה 'קח ותן' ושאגיד לזלנסקי שיעשה את הדבר הנכון". הוא עדכן את הממונה על שגרירות ארה"ב באוקראינה, ביל טיילור, כדי שהלה יעדכן את פומפאו אם ימצא לנכון.

הוא הוסיף: "הפגישה [בבית הלבן] הייתה חשובה מאוד לזלנסקי. היא הייתה 'קח ותן' למה שהנשיא רצה וכולם ידעו את זה. ג'וליאני אמר לנו שזה מה שהנשיא רוצה. למיטב הבנתי, זלנסקי היה צריך להודיע בפומבי על החקירות ולא בהכרח לנהל אותן [כדי לקבל הזמנה לבית הלבן]. ג'וליאני פעל לפי הוראותיו של הנשיא". לדברי זונדלנד, "האמנתי שהנשיא לא ישחרר את הסיוע [הצבאי] כל עוד אוקראינה לא תודיע על החקירות".

בתשובה לשאלות עורך הדין של הסיעה הדמוקרטית, דניאל גולדמן, אמר זונדלנד: "טראמפ לא היה אוהד גדול של אוקראינה, אלא של החקירות. אם רצינו לעשות משהו עם אוקראינה, היה ברור שעלינו לעבוד עם ג'וליאני; היה ברור שהוא מדבר בשם הנשיא". הוא גם הדגיש, כי מעולם לא שמע דרישה לבצע בפועל את החקירות, אלא רק להכריז עליהן; הדמוקרטים טוענים, כי די היה בכך כדי לתת לטראמפ את הרווח הפוליטי בו היה מעוניין. זונדלנד אישר, כי ב-25 ביולי הודיע לוולקר, כי אם זלנסקי יתחייב פומבית לחקירות - ייקבע מועד לביקורו בבית הלבן; וכי ייתכן מאוד שזה מה שטראמפ עצמו אמר לו באותו בוקר.

לגבי עיכוב הסיוע הצבאי אמר זונדלנד, כי טראמפ לא אמר לו במפורש שהסיבה היא החקירות, אך זו הייתה מסקנתו הברורה ו"הייתי משוכנע בכך לחלוטין. לא שמעתי מישהו שתמך בעיכוב הסיוע", העיר. הוא שב ואמר, כי התריע על כך בפני פנס, אשר לא הגיב ולא הכחיש שקיים קשר בין הדברים. הוא אינו זוכר מי אמר לו שההכרזה צריכה להיות של זלנסקי עצמו ולא של התובע הכללי - טראמפ, ג'וליאני או פרי. "ב-8 בספטמבר היה לי ברור שהנשיא רוצה הכרזה על החקירות כתנאי לביקור ולסיוע", הצהיר.

"לא אמרו לנו: תרדו מאוקראינה"

פרקליט הסיעה הרפובליקנית, סטיב קסטור, שאל את זונדלנד האם האמין לטראמפ, כאשר הלה אמר לו שאינו מעוניין ב"קח ותן". זונדלנד השיב: "אני לא יכול לענות. רציתי שטיילור ימשיך משם, כי אני עשיתי כל מה שיכולתי". עוד אמר, כי זלנסקי לא אמור היה להזכיר את השם ביידן בהצהרתו אלא את חברת בוריסמה, וכי כמו רבים אחרים - רק בשלב מאוחר בהרבה קישר בין השניים. הוא אישר, כי טראמפ היה מוטרד בנושא סיוע החוץ בכלל, אך שב ואמר, כי הסיוע לאוקראינה עוכב ככל הנראה בשל הדרישה לחקירות. הוא אישר, כי הסיוע שוחרר ב-11 בספטמבר בלא כל הצהרה אוקראינית על החקירות.

זונדלנד דחה את הטענות לפיהן עסק בענייני אוקראינה למרות שאינה חלק מהאיחוד האירופי. הוא הסביר, כי תפקידו כולל גם את המדינות הגובלות באיחוד, וכי עיסוקו באוקראינה גבר משום שאין בה שגריר אמריקני במשרה מלאה. עוד דחה את הדיבור על "ערוץ לא-רגיל" מול קייב, באומרו: "אני לא יודע איך מישהו יכול להשתמש בשם הזה כאשר מדובר בנשיא, שר החוץ, שר האנרגיה והיועץ לביטחון לאומי. איש לא אמר לנו: תרדו מאוקראינה, זה מסוכן".

בתשובה לשאלות נוספות של גולדמן אמר זונדלנד, כי זלנסקי אמור היה להבטיח לטראמפ בשיחתם את קיום החקירות וכי הבטחה זו אמורה הייתה לסלול את הדרך לביקורו בוושינגטון. הוא אישר, כי בחודש אוגוסט היו מגעים על נוסח ההצהרה שיפרסם זלנסקי, זו לא פורסמה והסיוע המשיך להיות מעוכב באותה עת.