עוה"ד
יניב אינסל ורם יולוס יקבלו 1.3 מיליון שקל תמורת טיפולם במכירת קניון עכו - ולא 12 מיליון שקל כפי שביקשו. כך קבע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חגי ברנר. הוא גם לא אישר בשלב זה את בקשת כונס הנכסים הרשמי לתשלום "אגרת השגחה" בסך 1.8 מיליון שקל.
אינסל ויולוס ביקשו לקבל את השכר מן השותפות המוגבלת א.ג.א החזקות (קניון עכו), בראשה עמדו אורי עצמון ודנה תדמור. הנכס היחיד של השותפות היה קניון עכו. עצמון ותדמור היו גם בעלי השליטה בחברות אקסיום גלובל אינווסטמנטס ו-א.ג שירותי ניהול ותפעול, אשר נמצאות בפירוק ואינסל ויולוס הם בעלי התפקיד בהן. זכויות הניהול של השותפות המוגבלת הועברו לידי אינסל ויולוס במסגרת הליכי הפירוק. הללו סיימו את בניית הקניון ומכרו אותו ב-106 מיליון שקל.
ברנר קבע (17.11.19), כי השותפות מעולם לא נכנסה להליכי חדלות פרעון ואין לה כל קשר משפטי לחברות שבפירוק, ולכן לא ניתן לחייב אותה לשלם שכר על-פי התקנות החלות על בעלי תפקיד בחדלות פרעון. השותפות גם אינה חדלת פרעון, לאחר שפרעה את כל חובותיה לנושיה ואף נותרו בקופתה כספים לתשלום ל-100 השותפים המוגבלים (עצמון, תדמור ו-98 נוספים).
זאת ועוד: אינסל ויולוס קיבלו כאמור את זכויות הניהול שהיו בידי עצמון ותדמור. ממילא, אין להם זכויות שלא היו בידי שני אלו - ששכרם נגזר אך ורק מהסכם השותפות. בניגוד לדבריהם של אינסל ויולוס, הם לא היו אמורים לפתח ציפייה לקבלת השכר המבוקש, אלא היה ראוי שיבקשו מראש מבית המשפט להבהיר מה יהיה שכרם - מדגיש ברנר. הם זכאים לשכר מקופתן של החברות שבפירוק ולא מקופתה של השותפות.
עוד אומר ברנר כי אפילו אם היה מגיע למסקנה שמגיע לאינסל ויולוס שכר לפי תקנות חדלות הפרעון - הוא עדיין היה נמוך בהרבה מהסכום שביקשו. שימוש במסלולי השכר המקובלים היה מוביל לתוצאה גבוהה בלתי סבירה בעליל. "עם כל ההערכה וההוקרה לאופן בו ניהלו המבקשים את השותפות במשך כשנתיים עד למכירת הקניון, עדיין יהיה זה בלתי סביר ובלתי צודק לפסוק להם שכר טירחה בסך של 11,857,951 שקל, סכום שהוא מופרז בעליל ולפי כל קנה מידה".
ברנר גם מציין, כי אינסל ויולוס שכרו עורכי דין נוספים, להם שילמה השותפות 1.3 מיליון שקל. "בדרך כלל, כאשר בעלי תפקיד שהם עורכי דין במקצועם, שוכרים את שירותיהם של עורכי דין חיצוניים, יש להפחית את השכר ששולם לעורכי הדין החיצוניים, מתוך השכר הכולל המגיע לבעלי התפקיד, שאם לא כן יוצא שהנושים, או במקרה דנן, השותפים המוגבלים, נושאים בכפל תשלום של שכר", הוא מבהיר.
ברנר הגיע למסקנה, כי אין זה מן הראוי להגביל את שכרם של אינסל ויולוס לשכר שנקבע למנהלי השותפות המוגבלת, וכאמור פסק להם 1.2 מיליון שקל (הוא מעיר, כי למעשה מדובר בסכום כפול, כאשר מביאים בחשבון את התשלום לעורכי הדין הנוספים). השניים ביקשו לאשר תשלום של 1.8 מיליון לכנ"ר - שמצידו סבר שמגיעים להם 6.2 מיליון שקל - אך ברנר אומר שהסכום הנכון הוא 260,000 שקל, והכנ"ר עדיין צריך לשכנעו שהוא זכאי לו.