מפלגת הליכוד תערוך בחירות מקדימות לראשותה בתוך שישה שבועות. כך סיכמו (יום א', 24.11.19) ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב-ראש מרכז המפלגה חיים כץ.

ח"כ גדעון סער תוקף את ח"כ ניר ברקת, לאחר שזה כינה אותו פלגן, וטען שברקת מסית נגדו כדי להוכיח שהוא קיים כליכודניק.

ח"כ ניר ברקת (הליכוד) מותח ביקורת על חברי ליכוד הפועלים לדבריו נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בכך, התייחס במרומז לח"כ גדעון סער, שקרא בגלוי לעריכת בחירות מקדימות לראשות המפלגה ולהערכות בדבר אפשרות פיצול של הליכוד.

חייבים לחלץ את המדינה מתפיסת המלקחיים של ביבי. ממש חייבים. עוד בחירות? נחוצה בלימת חרום. הצעתי היא זו: בכירי הליכוד יודיעו כי הם מוכנים לפתוח מיד במשא-ומתן עם כחול-לבן בלי ביבי. הם יסבירו לכל חברי הסיעה כי זה יעניק להם ארבע שנות כהונה נוספות בכנסת הנוכחית במקום פריימריז ומערכת בחירות.

שיטת הבחירות היחסית רובנית הנהוגה בישראל¹, מתקיימת מאז הקמת המדינה. במשך 71 השנים שחלפו, נערכו בה שינויים, מהם מינוריים ומנהלתיים בעיקרם ואחרים עקרוניים יותר כבחירה ישירה של ראש הממשלה. הבעיה עם שינויים אלה היא שלרוב הוחלט לבצעם בעקבות משבר חוקתי או משילותי, שלפתרונו נבחרה אד-הוק שיטה "מקרית", שפתרה זמנית את הבעיה הבוערת וחוללה לאחר מכן משבר קבוע וגדול יותר לאורך זמן. המקרה המוכר ביותר הוא חוק יסוד הממשלה משנת 1992, שהביא לבחירה ישירה של ראש ממשלה, בשנים 1996 ו-1992² כאשר האזרחים מצביעים בשני פתקים: אחד לראש הממשלה ושני לרשימת חברי הכנסת. בחירת ראש הממשלה קבעה גם איזו רשימה תעמוד בראש הקואליציה, גם אם לא קבלה את המספר הגדול ביותר של חברי כנסת. על ראש הממשלה הנבחר היה להקים קואליציה המבוססת על מפלגתו, שאליה צורפו מפלגות נוספות על בסיס של מצע מוסכם ומשותף, כך שהשילוב הקואליציוני כולו יזכה באמון הכנסת. למעשה, בחירת ראש הממשלה קבעה את אופי הממשל ומבנה הקואליציה ולא הגרעין האידאולוגי-פרוגרמתי הקשה המייצג את דעת הגוש הגדול בציבור.