אפוטרופסית ששמה נאסר לפרסום תשלם 600,000 שקל לצעירה בה טיפלה, ואשר התינוק שילדה נעלם מיד לאחר הלידה. שופטת בית המשפט למשפחה בנצרת,
ג'מילה ג'בארין-כליפה, רומזת, כי ייתכן שלאפוטרופוסית ר"ס יש מידע על מקום הימצאו של התינוק, אשר נלקח שלא כדין מידי אמו.
הצעירה, ילידת 1993, סובלת מבעיות נפשיות קשות, מצאה את עצמה משוטטת ברחוב ובשנת 2015 הרתה. באותה שנה מונתה הנתבעת לאפטרופוסית על התובעת, לאחר שזו התגוררה בביתה תקופה מסוימת. הנתבעת מתוארת בפסק הדין כנציגה של עמותה לטיפול ושיקום נפגעי נפש, וכ"עובדת ללא שכר תוך עזרה לציבור החרדי בארגון צדקה גדול".
בינואר 2016, כאשר הייתה הצעירה בחודש השמיני להריונה, הוציאה אותה האפוטרופוסית לארה"ב, היא ילדה בן בניו-יורק ומאז נעלמו עקבותיו. לטענתה, האפוטרופוסית הכריחה אותה לחתום על מסמכי ויתור על התינוק ולמסירתו לרשויות הרווחה בארה"ב, תוך ניצול מצוקתה הנפשית. האפוטרופוסית טענה, כי רק דאגה לטובתה של הצעירה, טיפלה בה במסירות ואין לה כל קשר להיעלמותו של התינוק.
ג'בארין-כליפה אומרת (19.11.19), כי "היחסים בין התובעת לבין הנתבעת הפכו בשלב מסוים ליחסי תלות שלא מונעים אך מתוך דאגה ועזרה". היא התרשמה לחיוב ממהימנותה של הצעירה, בעוד האפוטרופוסית "הותירה בי רושם שלילי ביותר, מסרה עדות מתחמקת, מתפתלת ובלתי אמינה, בגרסתה נפלו סתירות ופגמים מהותיים". הנסיעה לארה"ב הייתה חפוזה - מיד לאחר שחרורה של הצעירה מאשפוז בן חודש - ומלמדת, שהיא תוכננה מראש בידי האפוטרופוסית. הצעירה מילאה מחוסר ברירה אחרי הוראותיה של האפוטרופוסית, ומצבה הנפשי באותה עת לא אפשר לה לקבל החלטות מדעת.
האפוטרופוסית טענה, כי ביקשה להציל את הצעירה מהתעללות פיזית ומינית של משפחת בן-זוגה - אך לא סיפקה כל ראיה לכך. בנוגע למסירת התינוק אומרת ג'בארין-כליפה, כי האפוטרופוסית הותירה "רושם שלילי ביותר" כאשר טענה, כי כלל לא התעניינה בתינוק. "סבורני, כי הפגנת הנתבעת לחוסר ידיעה וקשר מוחלט בעניין התינוק, הינו מוגזם, מעיב על מהימנותה, ומקונן בליבו של כל אדם סביר את החשד, כי לנתבעת יש מידע בעניין נסיבות הוצאת התינוק ממשמורת התובעת והיא מסתירה מידע זה בכוונה וביודעין". גם העדר כל תיעוד על גורלו של התינוק מעורר חשד שמא הוא לא נמסר לאימוץ מסודר או לרשויות הרווחה.
ג'בארין-כליפה מדגישה, כי זכותה הטבעית של הצעירה הייתה לגדל את בנה, גם אינה האם האידיאלית. "מאז ועד היום נשללה זכותה של התובעת לראות את בנה, ללטף אותו, להניק אותו, להאכיל ולהשקות אותו, זכותה לגדל אותו, לאמצו אל חיקה, זכותה בקיום קשר הדוק שוטף וקבוע, זכותה ליהנות ממנו, לזכות באהבתו ולרוות ממנו נחת, זכותה להיות בצידו ולמענו. וגם כמובן נשללה זכותו של תינוק עצמו לגדול בחיק אמו-הורתו, זכותו להיות נתון למשמורתה.
"...שלילת זכות יסוד זו של התובעת, מבלי לוודא כי התובעת מודעת לתהליך ומבלי לשתף אותה או לשמוע את רצונה החופשי ובפרט שהיא אדם שמונה לו אפוטרופוס, הינה רמיסה ברגל גסה לזכויות האדם ופגיעה קשה לאין שיעור בנפשה. לכך מצטרפים ייסורי וחיבוטי נפש קשים, דאגות וחרדות, ותהיות בשאלה 'איפה התינוק' שעד היום מקומו נותר עלום! חוסר ודאות באשר לגורלו של התינוק!
"יש להזכיר כאן, כי כל זה נגרם לאישה צעירה שדרכה מעולם לא הייתה סוגה בשושנים. נסיבות חייה של התובעת היו קשים, בתוך זה מצבה הבריאותי, יחסי הזוגיות, הוצאת בנה [הבכור] למשפחת אומנה, והעדר קשר עם משפחתה היא. ומעל כל זה, הנתבעת במעשיה המיטה עליה אסון כבד - היעלמות עקבותיו של בנה התינוק". האפוטרופוסית גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את הצעירה ייצג עו"ד אליק ביטר, ואת האפוטרופוסית - עו"ד רות אסרף-ממן.
