הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, נדרשת להחליט עד 31.12.19 האם בנק מזרחי-טפחות יוכל לרכוש את בנק אגוד. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, ביטל היום (יום ה', 28.11.19) את החלטתה הקודמת של הלפרין, אשר מנעה את המיזוג.

מזרחי-טפחות הוא הבנק הרביעי בגודלו בישראל, ונסחר בשווי של 20.9 מיליארד שקל. בסוף ספטמבר השנה הסתכמו פקדונות הציבור בו ב-207.8 מיליארד שקל, והאשראי עמד על 202.6 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויח הבנק 1.4 מיליארד שקל. מזרחי-טפחות נמצא בשליטת ליאורה עופר ומשפחתו של מוזי ורטהיים.

בנק אגוד הוא השישי בגודלו במערכת, בפער ניכר מחמשת הראשונים. שווי השוק שלו הוא 1.3 מיליארד שקל והוא נמצא בשליטת ישעיהו לנדאו, שלמה אליהו ומשפחת לובינסקי. בסוף ספטמבר הסתכמו הפקדונות ב-31 מיליארד שקל, האשראי היה 25.5 מיליארד שקל והרווח הנקי עמד על 71 מיליון שקל.

בהחלטתה אשתקד קבעה הלפרין, כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות ובציבור בתחום הבנקאות הקמעונאית. עוד נקבע, כי קיים חשש סביר שכתוצאה מהמיזוג תיפגע באופן משמעותי התחרות גם בתחום מתן האשראי לענף היהלומים - בו פעילים במיוחד שני הבנקים.

פסק דינו של שחם נאסר לפרסום כמעט כולו, כדי לשמור על חשאיות הנתונים המסחריים של שני הבנקים. הותרה לפרסום רק החלטתו, ולפיה אין בסיס לקביעתה של הלפרין ולפיה המיזוג יפגע בתחרות בנוגע לסל השירותים הבנקאי, וזאת בהתחשב במאפייניו של בנק אגוד ובקשיים העומדים בפניו. לדברי שחם, אין יסוד להגדרת השוק עליה התבססה הלפרין ומתעוררים קשיים בניתוח שלה לגבי מעבר לקוחות בין הבנקים.

לעומת זאת, יש יסוד לקביעתה של הלפרין לגבי התחרות בענף היהלומים, ולכן היא נדרשת כעת לבחון האם ניתן לפתור בעיה זו על-ידי הצבת תנאים לאישור המיזוג. עליה להתייחס גם לשאלה, האם נותר בעינו החשש עליו הצביעה, לפגיעה בתחרות אם סך נכסיו המאזניים של מזרחי-טפחות יתקרב ל-20% מסך הנכסים במערכת. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 150,000 שקל.