שר המשפטים,
אמיר אוחנה, ימנה בימים הקרובים ממלא-מקום לפרקליט המדינה, לקראת פרישתו של
שי ניצן ב-15 בחודש. אוחנה הבהיר היום (יום ב', 2.12.19), כי אין בכוונתו להאריך את כהונתו של ניצן.
ואולם, זמן קצר לאחר הודעתו של אוחנה מסר משרד המשפטים, כי לדעת היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט - יש להימנע ממינוי פוליטי של ממלא המקום. לכן סבור מנדלבליט, כי על אוחנה למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט לעניינים פליליים, מומי למברגר (הנחשב למועמד המוביל לתפקיד הקבוע). מנדלבליט טוען, כי אוחנה חייב לקבל את המלצתו.
פרקליט המדינה מתמנה לשש שנים על-פי המלצתה של ועדת איתור, אך מנדלבליט קבע שאין אפשרות להתחיל את התהליך בימי ממשלת מעבר - משום שמינוי שכזה יכבול את ידיה של הממשלה הבאה. אוחנה אומר, כי נימוק זה מקובל עליו, וכי כדי שלא להותיר משרה כה בכירה בלתי מאוישת - בכוונתו למנות כאמור ממלא-מקום. המינוי יהיה לשלושה חודשים, עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים נוספים. יצוין, כי אם יתקיימו בחירות נוספות בחודש מארס, ייתכן שלא יהיה די גם בשישה חודשים.
מועמדיו של אוחנה לתפקיד הם: מומי למברגר; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים,
רז נזרי, שהיה לפני כן היועץ לעניינים פליליים; המשנה לפרקליטת מחוז מרכז (פלילי), אורלי בן-ארי גינזברג; מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות,
דן אלדד; ופרקליטת מחוז ת"א (פלילי), אושרה גז-אינשטיין.
לדברי אוחנה, הוא יהיה מוכן לשקול שמות נוספות מתוך המערכת שיוצגו בפניו. הוא יראיין את המועמדים, יתייעץ עם מנדלבליט ונציב שירות המדינה,
דניאל הרשקוביץ, ויחליט את מי למנות. אוחנה מדגיש, כי מינוי ממלא המקום אינו אומר דבר על איוש המשרה באופן קבוע.
כאמור, מנדלבליט דוחה את עמדתו של אוחנה. הוא מזכיר, כי היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, הצריך להיות בעל כישורים דומים לאלו של שופט בבית המשפט העליון. "הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי. היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא-מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון", אומר מנדלבליט.
לדבריו, חובות אלו קיימות גם כאשר מדובר בממלא-מקום, וכי במיוחד כיום יש לוודא ש"ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי-תלותו בגורם הממנה, ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי".
מנדלבליט מוסיף: "לכל הפחות, נדרש כי המועמד שיישקל למינוי לתפקיד יהיה מקרב עובדי הפרקליטות הבכירים ביותר, כך שמי שימלא את התפקיד יהיה בעל הניסיון והכישורים המתאימים לתפקיד זה, וכי טרם הפעלת סמכות המינוי, יקיים שר המשפטים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק. בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".
