הרוב הדמוקרטי בוועדת המודיעין של בית הנבחרים ממליץ להעמיד לדין את הנשיא דונלד טראמפ, באשמת ניצול לרעה של כוח המשרה. הדמוקרטים פרסמו (יום ג', 3.12.19) את הדוח המסכם שלהם, לאחר חודשיים של חקירות שבמרכזן עמדו השימועים לשורה של אישי ממשל.

"טראמפ סיכן את הביטחון הלאומי כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלו", נאמר בדוח. הדמוקרטים גם טוענים, כי טראמפ "היה מעורב במסע חסר תקדים שמטרתו לשבש את הליכי ההדחה". לדבריהם, טראמפ אינו מוצא כל פסול במעשיו, והוא אף ממשיך לקרוא לאוקראינה ולמדינות אחרות לסייע לו בתחום הפוליטי.

הדמוקרטים אומרים כי טראמפ לחץ על אוקראינה ועל נשיא המדינה, ולדימיר זלנסקי, להודיע על פתיחת שתי חקירות שלדעתו יסייעו לו בבחירות 2020. האחת הייתה טענות לשחיתות בחברת הגז בוריסמה, בה כיהן עד השנה שעבר כדירקטור הנטר ביידן, בנו של סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, מן המועמדים הדמוקרטיים המובילים לנשיאות. ביידן דרש ב-2016, בשמו של הממשל, להדיח את התובע הכללי של אוקראינה – לטענת טראמפ כדי לחבל בחקירה נגד החברה. בפועל, גם האיחוד האירופי וקרן המטבע דרשו להדיח את התובע, בנימוק שאינו נאבק די הצורך בשחיתות; נגד בוריסמה לא התנהלה אז חקירה.

התחום השני אותו ביקש טראמפ לחקור הוא הטענות לפיהן גורמים באוקראינה התערבו ב-2016 לטובתה של הילרי קלינטון, והם שסיפקו את המידע שהוביל לפתיחת החקירה בדבר ההתערבות הרוסית לטובתו של טראמפ. על-פי טענות אלו, לא הייתה התערבות רוסית אמיתית, ומקור החקירה הייתה בהאשמות שווא אוקראיניות. כל זרועות הביון האמריקניות והתובע המיוחד רוברט מולר קבעו שהייתה התערבות רוסית לטובת טראמפ, ואין כל ראיה לטענות בדבר התערבות אוקראינית.

לטענת הדמוקרטים, טראמפ ואנשיו דרשו שזלנסקי יודיע על החקירות כתנאי לביקור שלו בבית הלבן, שהיה חשוב לו מאוד מבחינת מעמדו בארצו (זלנסקי הוא קומיקאי לשעבר, ללא כל ניסיון פוליטי, שנבחר לנשיא באפריל השנה). כמו-כן, הורה טראמפ לעכב סיוע ביטחוני לאוקראינה בסך 391 מיליון דולר, למרות שהקונגרס הורה להעביר אותו. טראמפ העלה את בקשתו בשיחת הטלפון עם זלנסקי ב-25 ביולי, שחשיפתה הובילה לפתיחת החקירה. נציגיו – ובראשם פרקליטו, רודי ג'וליאני, והשגריר באיחוד האירופי, גורדון זונדלנד, המשיכו את המגעים עם אוקראינה והלחצים עליה.

זונדלנד אישר בעדותו בוועדה, כי ביקורו של זלנסקי בבית הלבן היה בבחינת "קח ותן" מפורש להיענות לבקשותיו של טראמפ, וכי נראה שכך היה גם הסיוע הצבאי. עדים נוספים – רובם דיפלומטים ואנשי ביטחון לאומי ותיקים ובלתי מפלגתיים – תיארו אף הם תמונה דומה. הם גם אמרו, כי צעדיו של טראמפ פגעו באינטרסים של ארה"ב, היו תמוהים ובלתי שגרתיים, ועוררו דאגה רבה.

חברי הסיעה הרפובליקנית בוועדה פרסמו אמש (יום ב', 2.12.19) דוח משלהם, בו הם מאשימים את הדמוקרטים בניהול חקירה שמטרתה להדיח את טראמפ ודוחים את ממצאיהם. הרפובליקנים סבורים, כי העדויות ששמעה ועדת המודיעין העלו, כי לטראמפ הייתה ספקנות אמיתית ומבוססת כלפי אוקראינה, לנוכח גילויי השחיתות בה בעבר. הוא גם היה ספקן מאז ומתמיד לגבי סיוע החוץ האמריקני וסבר שהאיחוד האירופי צריך לתרום את חלקו ההוגן במימון הגנתו. בשל כל אלו, הוא החליט לבחון מחדש את הסיוע הביטחוני לאוקראינה.

עוד טוענים הרפובליקנים, כי היה מקום לחקור את קשריו של הנטר ביידן עם חברת בוריסמה, וכי גם ממשל אובמה הביע חששות דומים בשנים 2016-2015. לדבריהם, קיימות ראיות מוצקות לכך שבכירים בממשלת אוקראינה התנגדו ב-2016 למועמדותו של טראמפ, וכי המפלגה הדמוקרטית הפעילה פקידים אוקראינים בניסיון למצוא מידע מכפיש על טראמפ. הם מדגישים, כי אין ראיה לכך שטראמפ לחץ על אוקראינה לחקור את ענייני ביידן או את בחירות 2016.

ועדת המשפטים של בית הנבחרים תחל מחר (ד') בשימועים בצד המשפטי של הליכי ההדחה. היא תשמע מומחים למשפט חוקתי, כדי להחליט האם ובאלו סעיפים להעמיד לדין את טראמפ. אם הוועדה תאשר סעיפי אישום, תועבר ההחלטה הסופית לידי מליאת בית הנבחרים - שם יש לדמוקרטים רוב של 235 מול 199. בהנחה שהמליאה תאשר את כתב האישום, יתקיים משפטו של טראמפ בסנאט - כנראה בחודש ינואר. החוקה מחייבת רוב של שני שלישים (67) להדיח את הנשיא - רוב שנראה כיום בלתי אפשרי, שכן לרפובליקנים יש רוב של 53 מול 47.