ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ושופטת בית משפט השלום בנתניה, אתי כרייף, זומנו לשימוע בפרשת מינוי השופטים. משרד המשפטים הודיע היום (יום ג', 3.12.19), כי נוה חשוד בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים, ואילו כרייף חשודה במתן שוחד והשמדת ראייה. פרקליט המדינה, שי ניצן, אימץ את המלצתו של המשנה לעניינים פליליים, מומי למברגר.

הפרקליטות טוענת, כי נוה קיבל מכרייף שוחד מיני בשנים 2016-2013, תמורת קידום מועמדותה לשיפוט. על-פי כתב החשדות, שוחד זה כלל שני מפגשים פיזיים והחלפת מסרים אינטימיים פעמים רבות יותר. נוה היה עד יוני 2015 ראש מחוז תל אביב בלשכה, ומאותו מועד - ראש הלשכה. הוא אומנם לא היה חבר באותה עת בוועדה לבחירת שופטים, אך הפרקליטות אומרת שהייתה לו השפעה רבה על קביעת עמדותיה של הלשכה בנושא. כרייף הייתה תובעת בשלוחת זבולון של המשטרה והגישה מועמדות לשפיטה.

על-פי כתב החשדות, נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי הלשכה בוועדה והתייעצותם עימו מתוקף תפקידו, וכן באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה (רמז לשרה איילת שקד - א.ל). כמו-כן, הוא השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות שקוימו אצל נשיאת ביהמ"ש העליון דאז, מרים נאור, בהשתתפות נאור, שקד ונציגי הלשכה, בה בדרך כלל הושגו הסכמות לגבי רוב רובם של המועמדים לשיפוט.

באוגוסט 2013 הגישה כרייף מועמדות להתמנות כשופטת שלום. לאחר כחודש, היא פנתה אל נוה בכנס מקצועי, הציגה עצמה בפניו ושיתפה אותו בכך שהגישה מועמדות לשיפוט. השניים שוחחו באותו יום מחוץ לכנס והחליפו מספרי טלפון. בהתכתבות מאוחרת ביניהם באותו יום, ביקשה כרייף מנוה לשמור בסוד על מועמדותה לשיפוט.

בשבועות הבאים שמרו השניים על קשר טלפוני, החליפו ביניהם הודעות רבות ואף קיימו מפגש אינטימי בביתה של כרייף. בהמשך, עד אוגוסט 2015, שמרו השניים על קשר שהתמצה בהחלפת הודעות ווטסאפ בתדירות של אחת לחודש-חודשיים, חלקן בעלות גוון אינטימי והבעת רצון הדדי להיפגש. במהלך אותה תקופה לא נפגשו השניים למפגש אינטימי נוסף - טוענת הפרקליטות. בכך היא מבקשת לסתור את טענתו של נוה, לפיה השניים ניהלו רומן שלא היה קשור לבחירת השופטים.

לאחר בחירתו של נוה לראשות הלשכה, ידעה כרייף, כי ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה. לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עימו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט - אשר לדברי הפרקליטות כלל מרכיב של שוחד. כפי שעולה באופן ברור מההתכתבויות בין השניים, בד-בבד עם טיפוח הקשר האינטימי ביקשה כרייף שוב ושוב מ-נוה להתערב בעניינה ולקדם את בחירתה לשיפוט, באופן אשר כרך את הדברים זה בזה.

נוה, שהיה מעוניין בקשר אינטימי עם כרייף, שיתף פעולה עם הפלירטוט מצידה ונענה לקשר שהוצע לו, ביודעו שהיחס המיוחד והאינטימי ניתן לו גם כשוחד. הוא חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל פעמים רבות בצורה מהותית בעניינה של כרייף מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל.

כך, למשל, לאחר שחלפו שנתיים ממועד הגשת מועמדותה לשיפוט שבמהלכם כרייף לא זומנה ל"ועדת המשנה הראשונה", שהיא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט, ביקשה כרייף מ-נוה לברר מדוע טרם זומנה לוועדה. נוה הבטיח לה לזרז את הנושא, ובמקביל פנה בעניין לעו"ד אילנה סקר, אחת מנציגות הלשכה בוועדה. כעבור כשלושה שבועות זומנה כרייף לוועדת המשנה.

בפברואר 2016, כרייף נכשלה בקורס המועמדים לשפיטה לאחר שקיבלה ציון נמוך. ציון "עובר" בקורס מהווה קריטריון משמעותי להמשך תהליך המינוי, אולם אין הוא תנאי הכרחי. נוה חשוד, כי לאור בקשתה של כרייף שיקדם בכל זאת את מינויה, הוא פנה פעמים רבות ל-סקר, וביקש שתפעל לכך שכרייף תעבור את "ועדת המשנה השנייה", בה השתתפה סקר כנציגת לשכת עוה"ד, יחד עם עוד שני חברי ועדה - בלא לחשוף את הקשר שלו איתה. מעבר של ועדת משנה זו הוא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט.

נוה פנה בעניין זה גם לחברה נוספת בוועדת המשנה, ח"כ דאז נורית קורן, וסיכם עימה, כי היא וסקר יעבירו את כרייף ברוב קולות בוועדת המשנה. בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את ועדת המשנה השנייה במרס 2016, למרות כישלונה בקורס, מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה. זמן קצר לאחר מכן, קיימו השניים את המפגש האינטימי השני.

בהמשך, לבקשת כרייף, הורה נוה ל-סקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט שפורסמה באפריל 2016. חודש לאחר מכן, לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, השתתף נוה בישיבה המקדימה עם נאור, שקד ונציגי הלשכה. בישיבה זו סוכם, כי כל הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת, והיא אכן נבחרה. לאורך כל התהליך נוה וכרייף התכתבו ושוחחו ביניהם, תוך כריכה בין נושא המינוי לשיפוט לבין מערכת היחסים האינטימית ביניהם, נטען בכתב החשדות.

על-פי כתב החשדות, בינואר 2019 נחקרה כרייף לראשונה באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה. היא התבקשה למסור את הטלפון הנייד שברשותה לחוקרים, ולא הצליחה לשכנע אותם לוותר על כך. בתשובה לשאלת החוקרים אמרה כרייף, כי לא מחקה בחודשים הקודמים התכתבויות מהטלפון.

במהלך חקירתה, ביקשה כרייף מהחוקרים לשוחח בטלפון עם גורמים שונים והם התירו לה. לאחר מכן, בהמשך החקירה, נשאר הטלפון בהישג ידה. על-פי החשד, כרייף ניצלה את האמון שניתן בה על-ידי החוקרים, ובהיותה בחדר החקירות מחקה מהטלפון התכתבויות ווטסאפ בינה לבין מספר גורמים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים. פעולתה זו התגלתה בשלב מאוחר יותר של החקירה, לאחר חדירה לטלפון על-ידי חוקר מיומן, אשר שיחזר את ההודעות שנמחקו.

נוה נחקר באזהרה גם בעניינה של עורכת דין נוספת, שגם עימה קיים מערכת יחסים, בחשד שניסה לקדם את מינויו של מקורב אליה לכהונה בביהמ"ש המחוזי לבקשתה, ובחשד שהביא למינויה לתפקידים שונים בלשכת עורכי הדין, והכל באופן פסול תמורת שוחד ובהיותו בניגוד עניינים.

נוה אף נחקר בעניינה של מתמחה, שאף עימה קיים מערכת יחסים, בחשד שסייע לה במספר עניינים הקשורים להתמחותה תמורת שוחד ובהיותו בניגוד עניינים. לאחר בחינת חומר הראיות בשני עניינים אלו הוחלט, כי הגם שנוה פעל לכאורה באורח לא תקין, אין מקום להעמידו לדין פלילי בגין מעשים אלו.