במסגרת דיון סוער במיוחד, אישרה (יום ד', 4.12.19) ועדת הכספים, העברות תקציביות בסך כולל של כ-9.431 מיליארד שקל - 7.513 מיליארד במסגרת העברות תקציביות בין ובתוך תקציבי המשרדים לשנת 2019, וכ-1.918 מיליארד שקל עודפי המשרדים בשנת 2018, שעברו לשימושם בשנת 2019. הדיון כלל רביזיות רבות, חלקן טרם נידון, הפסקות וחילוקי דעות רבים וחילופי דברים בין חברי הכנסת.

בוועדה אושרו כ-4 מיליארד ו-187 מיליון שקל (מתוכם 107 מיליון ש"ח שינוי פנימי) למשרד הכלכלה והתעשיה - חלק הארי של התקציב (כ-4 מיליארד שקל) נועד כהרשאה להתחייב עבור מענק לחברת אינטל מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. בגין כך התחייבה החברה לבצע תוכנית השקעות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל. עוד נועד התקציב, למימון התחזית המעודכנת ושיתופי פעולה של הרשות לחדשנות עם משרדי החקלאות, השיכון והחינוך וכן עם הביטוח הלאומי. כמו-כן, למימון תמיכה לחברות המבצעות מיזמי מו"פ, בהוצאה עבור זירת הזנק ועבור זירת צמיחה. בנוסף, מימון הגדלת התקציב בגין הקמת הקרן לעידוד תאגידים ישראלים והודיים לשיתוף פעולה ולשיווק המוצרים בהודו ובשוק העולמי. וחלק נוסף בהוצאה מותנית לתשלום מענקי הסיוע של מנהל סחר חוץ לעסקים המגדילים את היקף היצוא שלהם. כמו-כן, לתקצוב שכר לעובדי משרד הכלכלה והתעשיה ולביצוע פעולות תפעול שונות.

ח"כ ניצן הורוביץ: "אנחנו מתווכחים על רווחה ו-4 מיליארד שקל מענק לאינטל, האם זה הדבר החשוב ביותר שהממשלה והכנסת צריכים לתת? האם משרד האוצר יכול להתחייב שהמענק העצום הזה, שנותנים יוביל לתשואה למשק, למקומות עבודה? המדינה לא תרוויח שקל ב-15 השנה הבאות, בגלל ההפחתה במס לחברה". ח"כ אורית פרקש הכהן: "זה נותן לחם ועבודה, החברה התחייבה לבצע השקעות בגובה 37 מיליארד במסגרת הזו, בדקתי את הדברים". ח"כ מיקי לוי: "ההעברה היא מתוקף התחייבות חוזית של מדינת ישראל. הייתי בזמן החתימה עם אינטל, היה שלב שלא חתמו, ומפעל נפתח באירלנד". ח"כ יזהר שי: "החברה מעסיקה 5,000 עובדים, היצואן מספר אחת במדינת ישראל. זו התחייבות חוזית".


הדיון היווה המשך לדיון ההעברות אתמול, שנעצר לאחר שחלק ניכר מחברי הוועדה הודיעו שלא יאשרו העברות תקציביות עד למתן מענה לכ-200 נערים ונערות הממתינים למקום במעונות נעולים, וכן לעצירת מימון הסייעות לילדים הסובלים מאלרגיה, בסוף החודש. חברי הכנסת ציינו כי רק כך האוצר יענה לדרישתם, וכי יש לשנות את מאזן הכוחות בכל הנוגע לתקציבים במדינה. לאחר דיון ארוך, הושג רוב לעניין מרבית ההעברות התקציביות, שאושרו כאמור.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הכריז בפתח הדיון על מספר דקות הפסקה, לאור כך שחלק ניכר מחברי הוועדה הודיעו כי ימשיכו להתנגד להעברות: "יש כאן העברות שאם לא יאושרו שלא יהיו תשלומי שכר דירה למשפחות שנזקקות, הן לא תקבלנה סיוע בשכר דירה".

ח"כ שלמה קרעי: "האוצר שיקר לנו לפני מספר חודשים, מה האמת, שנאמרת לנו או שמוצגת בפני בג"ץ? אנחנו קובעים מה חשוב לנו וזה אותם נזקקים עבורם אנו נלחמים, אני קורא לכולם לעצור את הכל, זה הכוח שיש לנו".

חנן פריצקי, מנהל אגף בכיר, משרד הרווחה: "אנחנו חושבים שבסופו של יום נגיע לפתרון אבל אנחנו צריכים מספר ימים, ביום אחד מורכב לפתור בעיה של שנה. לא היה שנים רבות מצב תקציבי כזה, כל מנהלי אגפי התקציב צריכים להיות קוסמים. יש שתי העברות שמעוכבות לי כאן, המשמעות היא מאות מסגרות, אלפי משפחות אומנה, ילדים בסיכון שלא יקבלו תקצוב. האמון שלנו הולך להיפגע, אנחנו לא יכולים במציאות בה אנו נמצאים לבצע עצירה של התקציבים. אין לי יכולת לשלם למשפחות".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "יש לנו הזדמנות לקחת את העניינים לידיים ככנסת. יש לכם במשרד תקציבים שיכולתם בעזרתם לפטור את בעיית הילדים האלרגיים ולפתוח שני מוסדות של מעונות נעולים, הלכתם על מה שקל". ח"כ ינון אזולאי: "חושבים שהח"כים הם הרעים והאוצר הם הטובים, צריכים להבין, אנחנו רוצים להביא עוד כסף לעם ישראל, והאוצר הוא שעוצר זאת". ח"כ יעקב אשר: "נגע לליבי מאוד מה שאמר חנן, אבל יש כאן תרגיל שמשרד האוצר לא נמצא פה כמעט, למעט נציג אחד שלא מהדרג המקבל את ההחלטות. האוצר מודע שיש מספר נקודות קטן מאוד וממוקדות של עוול מתמשך והוא בורח, ובמקום זה הוא שולח את חשבי המשרדים לבוא ולהתמודד. צריך ללחוץ על האוצר". ח"כ מיקי לוי: "הכי קל לי לצאת לתקשורת ולומר הממשלה לא מתפקדת, אני רוצה לגלות אחריות ולומר שאני בעד הגישה שיש דברים שהם בנפשנו, לכן אני ממליץ לכולנו, לא יכול להיות שלא נעביר כסף למשפחות אומנות, לאוטיסטים ולשכר דירה. אני מציע לקחת שני סעיפים מרכזיים – את המים ואת משרד המשפטים, אני מודיע לאוצר למפרע, שאני לא מעביר את הדברים האלה. אבל בואו נדון בשאר הדברים שבנפשנו".

ח"כ יזהר שי: "אנחנו מנסים לעשות את הדבר הנכון, יש רצון להעמיד את האוצר על מקומו אבל צריך לזכור גם שאנחנו נבחרי ציבור, לא יכול להיות שמלחמה עם הפקידים תביא לפיטורי אלפי עובדים, לפגיעה בביטחון המדינה ולפגיעה בשכר דירה. נעצור את התקציבים שראוי לעצור אותם, לא ייתכן שהגנה על 200 ילדים תגרום ל-200 אחרים לסבול, אל תגרמו לסבל למדינה, לאבטלה. אין שר אוצר, אין שר רווחה, האחריות היא עלינו. בהעדרם בואו נעשה את הדבר הנכון ולא נפעל בהפקרות". ח"כ אבי ניסנקורן: "ברור שאנחנו לא במגמה לעצור את המדינה, המגמה הנכונה היא לא לאשר את מה שאפשר לא לאשר. יש בעיה שכורכים באותה העברה דברים שחיוניים ואינם חיוניים, ומאלצים את חברי הוועדה לאשר העברות בלי בחינה מעמיקה שלהן". ח"כ קרן ברק: "זו תצוגת תכלית לאזרחי מדינת ישראל מה קורה שאין פוליטיקאים שמאיישים את תפקידם, ומה קורה שהפקידות מאיישת את מקומם. אנחנו עושים סדרי עדיפות הרבה יותר הגיוניים מאשר הפקידות".

יוגב גרדוס, סגן ראש אגף תקציבים: "במסגרת תקציב 2019 הגענו להסכמה עם הכנסת שיש עודפים לא מחויבים של כ-300 מיליון שקל בתקציב הכנסת, מתוכם כ-200 אנחנו צריכים לצרכים תקציבים שאושרו כבר. 100 מיליון נוספים הכנסת ביקשה להשאיר אצלה למקרה שתצטרך, אני מציע שננסה לעשות משהו עם חלק מהכסף הזה, לגבי הילדים האלרגיים והמעונות, זה כסף חד-פעמי שנוכל להשתמש בו ב-2019. המצב קשה, הממשלה מוגבלת בקבלת החלטות. המשרדים בקושי מצליחים לתפקד".

ח"כ אבי ניסנקורן: "בסופו של דבר בא משרד האוצר עם אפס תשובות לצערי, אני חושב אישית שזו לא התנהלות מכובדת של המשרד. גם מזלזלת כלפי הוועדה, אבל גם אנחנו צריכים לאזן את האחריות לתושבים. אני מציע שהעברות לא חיוניות לדעת הוועדה לא נאשר. גם העברות עתידיות שנחשוב שלא חיונית לא נאשר, עד שנקבל תשובות מהאוצר".

להלן פירוט ההעברות התקציביות שאושרו במסגרת תקציב 2019:

• (קיצוץ רוחבי) כ-1.472 מיליארד שקל מתקציב משרדי הממשלה השונים לתקציב משרד הרווחה, השכלה גבוה, בינוי ושיכון, ופיתוח תחבורה - התקציב נועד לתקצוב הצרכים הבאים: פעילויות ומסגרות חוץ ביתיות, שירותי קהילה למגוון אוכלוסיות היעד של משרד הרווחה והשירותים החברתיים – מסגרות חוץ ביתיות למוגבלים שכלית, התפתחותית ולמערך התמיכה במשפחות אומנה, השתתפות בשכר העובדים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, פנימיות ילד ונער, מעונות היום השיקומיים לגילאי חצי שנה עד שלוש, מוסדות חוץ ביתיים לנכים ופתיחת מסגרות חדשות, מעונות יום לכ-20 אלף ילדים בסיכון בגילאי חצי שנה עד שלוש, שאמותיהן אינן זכאיות למעונות היום הניתנים לאימהות עובדות. עבור מעונות והוסטלים לאוכלוסיית האוטיסטים, עבור מעונות היום הטיפוליים לאוכלוסיית המוגבלים שכלית התפתחותית בגילאי 21 ומעלה ומסגרות התעסוקה לאוכלוסייה זו, עבור מעונות לאזרחים ותיקים המוגדרים ״תשושים״, עבור הקהילות הטיפוליות למכורים.

עוד נועד התקציב עבור קצבאות ושעות סיעוד לניצולי שואה בהתאם לקצב הביצוע - עבור קצבאות לניצולי שואה הזכאים לקצבה חודשית, עבור תוספת תשע שעות סיעוד שבועיות לניצולי שואה הזכאים לקצבת סיעוד מהביטוח הלאומי.

כן נועד התקציב עבור אשראי לדיור לזכאים חסרי דירה וסיוע בשכר דירה לזכאים, וכן עבור השתתפות בשכר דירה לעולים וותיקים.

בנוסף נועד התקציב עבור פיתוח כבישים עירוניים ותמיכות בתחבורה ציבורית, ובין היתר לסובסידיה הנדרשת להפעלת התחבורה הציבורית. כן נועד התקצוב למימון השתתפותה של מדינת ישראל בתוכנית המו״פ האירופי של האיחוד האירופי.

• כמיליארד ו-662 מיליון שקל מהאוצר למשרד הביטחון – נוכח הסיווג, הפירוט יינתן בוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ הביטחון, לעניין לתקציב הביטחון.

• כ-192 מיליון שקל ו-56 תקני כוח אדם מהאוצר למשרד העבודה והרווחה – התקציב, שרובו המכריע בהרשאה להתחייב, נועד לזרוע העבודה במשרד, לביצוע התאמות תקציביות לביצוע בפועל – הוצאות תפעול, מרכז הכוון תעסוקתי במזרח ירושלים, לימוד הנדסאות לנשים חרדיות וערביות, תשלום לבתי הספר המקצועיים לנוער, הקמה של בי"ס ושיפוץ בתי ספר קיימים, תקצוב המכללות הטכנולוגיות וכיסוי התחייבויות המדינה בגין סטודנטים במוסדות אלה. לעניין תקני כ"א, כ-30 מהם מיועדים למפקחי בטיחות בעבודה, ו-6 עבור יישום חוק הפיקוח במעונות. –ההעברה אושרה בכפוף לרביזיה.

במהלך הדיון התפתחו חילופי דברים נוקבים בין ח"כ אורלי לוי אבקסיס ליו"ר הוועדה, סביב ההעברה זו. לוי אבקסיס: למה אתה לא מצביע על המכללות הטכנולוגיות? אתה משחק משחקים כדי להרוויח רווח אישי, לכן אתה לא מביא את ההעברה להצבעה. יהיו עוד מרים פרץ וזה יהיה על הידיים של כולנו. לך חשובות המכללות, לי חשובים הילדים בסיכון. אנחנו נשנה את מאזן הכוח בוועדה הזו, אם האוצר יבין שאנחנו הריבון, המצב ישתנה".

ח"כ גפני: "איך את מדברת, הכל צביעות. נשים חרדיות לא צריכות לקבל חלק במכונים הטכנולוגים? הן לא צריכות להשתלב?. התקציב פה משאיר את הנשים החרדיות ללא תקצוב". ח"כ אחמד טיבי: "מה שהשגנו לעניין צרכי הרווחה במהלך הדיון זה חשוב, אבל להתעלם מנשים חרדיות זו צביעות". ניסנקורן: "כולנו רוצים שנשים חרדיות יצאו לעולם העבודה עם הכשרות ראויות. אנחנו נגררים להחלטה לא טובה שאנחנו מאשרים את זה, ולא פותרים בעיה לאותן נשים. מנגד זו אותה אטימות, שאין לנו פתרון ל-200 נערים ונערות".

פירוט ההעברות עודפי תקציב 2018 לשנת 2019 בתקציבי המשרדים:

• כ-73 מיליון שקלים בנושא משרד הרווחה – העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: תוכנית לביטחון תזונתי, סלי מזון לנזקקים, עידוד תעסוקה לבעלי חסמים מורכבים להשתלבות בשוק העבודה, פיתוח תכוניות חדשות לטיפול בילדים ונוער בסיכון, שיפוץ בפנימיות ׳ילד ונוער׳, אבחונים וטיפול בנוער, תוכנית לטיפול בזנות קטינים, אבחוני מוגבלות שכלית, רפואת שיניים למוגבלים שכלית, פיתוח תכוניות לטיפול בילדים בסיכון.

• כ-39 מיליון שקלים עודפי משרד התעסוקה- העודפים נוצרו במסגרת התחייבויות חוצות שנת תקציב בגין: הוצאות תפעוליות שוטפות, חוזים מול ספקים שממשיכים לספק את שירותם גם ב-2019, סבסוד שהות ילדי הורים עובדים במעונות יום, משפחתונים וצהרונים, מכללות טכנולוגיות (לפי שנת לימודים), פיקוח אחר פעילות מסגרות השירות האזרחי-לאומי (שמתנדביה לא פועלים לפי שנת התקציב) והכשרות מקצועיות ופעילויות להגדלת שיעור תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות ומעוטות השתתפות: בהן מרכזי הכוון מקצועי לחרדים וערבים, בנוסף לתוכניות לעידוד יזמות ושילוב אקדמאים ערבים בהייטק.

• 926 אלף שקל עודפי תקציב נשיא המדינה – העודפים נוצרו במסגרת התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת הפעילות השוטפת בבית הנשיא, טקסים והקמת מרכז המבקרים, במסגרת טיסות הנשיא, צרכי אבטחה, תקציב לשכות אלמנות נשיאים לשעבר.

• כ-70 מיליון שקלים עודפי המשרד לביטחון הפנים - העודפים נוצרו בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת בגין: הוצאות תפעול שוטפות, הגנת עדים, השתתפות משטרת ישראל במימון אבטחה במוסדות חינוך בנוסף לשומרים במתקני משטרה, ותוכניות מרכזיות בפעילות המשרד: הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול; אגף כלי ירייה; הסברה, מחקר ופיתוח; "קרן בלאי"; להחלפת כלי רכב של משטרת ישראל והתקציב למימון טייסת הכיבוי.

• כ-120 אלף שקלים עודפי גמלאות ופיצויים- העודפים נוצרו בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת בגין התקשרות עם חברות רואי חשבון והוצאות תפעוליות של המנהלת (הפקת תלושי גמלה, מחשוב, ייעוץ וביקורת).

• שני תקציבים בסכום כולל של כ-91 מיליון שקלים עודפי הוצאות שונות - העודפים נוצרו בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב בין השאר לשם: תשלום מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), החזרי מס בגין הלוואות לעובדי מדינה, פיתוח מיזמים שמקורם בהחלטות ממשלה ובסיכומים מול הרשויות המקומיות, מתן אשראי לרשויות מקומיות למען תוכנית הבראה ומימון הכוח הרב-לאומי בסיני כולל הוצאותיו המשפטיות.

• כ-2 מיליון שקלים הנושא בחירות ומימון מפלגות – העודף נושא בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: תקצוב מיזם שיפוץ ופיתוח של המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות ותקצוב מיזם מחשוב.

• כ-90 מיליון שקלים בנושא הוצאות חרום אזרחים - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: רכש ערכות המגן, מיגון הניוד באיו״ש, מיזם לשיפור ההיערכות לחרום ביישובי הצפון.

• כ-60 מיליון שקלים בנושא רשויות המקומיות - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: מענקי איזון, מיזמים לפיתוח ותוכניות הבראה.

• כ-47 מיליון שקלים בנושא מדע תרבות וספורט – העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: הוצאות תפעוליות, החינוך הבלתי פורמלי, פעילות מרכזי להב״ה להגברת האוריינות הדיגיטלית, מרכז ההסברה האחראי על כלל הטקסים הממלכתיים של המדינה, מנהל התרבות המסייע בהנגשה התרבות לפריפריה, רכש ותמיכה לקידום הספורט ההישגי וסבסוד פעולת ספורט ברשויות המקומיות, מימון הכנות אולימפיות והפעלת תוכנית ההכנות האולימפיות, תוכנית פרחי ספורט.

• כ-35 מיליון שקלים עודפי שירותי דת - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: קצבות למבני דת (אוכלוסייה יהודית), בתי עלמין, תפעול שוטף ובתי הדין הרבניים.

• כ-90 מיליון שקלים עודפי משרד הבריאות - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: כלי מדידה לבתי חולים למען ערכית סקרים והטמעת מדדים, תפעול שוטף, רכש חיסונים, מערכת ממוחשבת ליצוא ויבוא מזון, טיפול רפואי למהגרים חסרי ביטוח, ערכית בדיקות להורים עם ילדים עם בעיה גנטית, מרכז חוסן לתחזוק יישובי עוף עזה ואיו״ש, שירותי גמילה מהתמכרויות, מרכזי הגנה לילדים שיש לגביהם חשש לפגיעה אלימה, מרכזים לטיפול בנפגעות תקפיה מינית, מוקדים לרופאה דחופה בפריפריה, תוכנית רפואת שיניים לגני ילדים בפריפריה, שירותי ביראות לילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט, שירותים רפואיים לחסרי ביטוח.

• כ-16 מיליון שקלים בנושא המשרד להגנת הסביבה - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: הוצאות תפעוליות.

• 8 מיליון שקל עודפי משרד הבינוי והשיכון – העודפים נוצרו עקב התקשרויות חוצות שנת תקציב, בתחומי ניקיון, אבטחה וחשמל. – אושר בכפוף לרביזיה.

• כ-47 מיליון בנושא משרד העלייה והקליטה - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: סיוע למעסיקים עבור העסקת עולים חדשים.

• כ-70 מיליון ש״ח בנושא משרד החקלאות – העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: תשלום חשבונות תפעול, תקשורת עם עמותות שונות ושכל לבעלי תפקידים ולפעילות הגרעינים.

• כ-13 מיליון בנושא משרד האנרגיה - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: תפעול שותף – אושר בכפוף לרביזיה.

• כ-26 מיליון שקלים בנושא עודפי משרד התיירות - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: תשלום לספקים, נוהל אירועים ומופעים, מיזמים תיירותיים, אירוח עיתונאיים זרים, שיווק פנים, שיווק בחו״ל. אושר בכפוף לרביזיה.

• כ-33 מיליון ש״ח עודפי הוצאות בנושא כלכלה ותעשיה באוצר – העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: מענקים הניתנים ע״י הרשות לחדשנות, כלי סיוע המחולקים על-ידי רשות ההשקעות, פעילות הנספחים המסחריים בחול ותוכנית לקדום התעשיה, לתקינה הסמכת מעבדות ועידוד רכישת תוצרת הארץ. אושר בכפוף לרביזיה.

• 673 אלף שקל עודפי המשרד לביטחון פנים – העודפים נוצרו עקב התקשרות חוצת שנת תקציב להספקת אמצעים. – אושר בכפוף לרביזיה.

• כ-3 מיליון שקלים בנושא משרד התקשורת - העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: הוצאות תפעוליות. - אושר בכפוף לרביזיה.

• כ-20 מיליון מיליון ש״ח הוצאות בנושא משרד התחבורה באוצר – העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: תשלום חשבונות תפעול, מימון דמי חבר בחברה בינלאומית בנושא תעופה, פעילות בטיחות בדרכים בכלל הרשויות המקומיות. אושר בכפוף לרביזיה.

• 201 מיליון שקל עודפי משרד הבינוי והשיכון – העודפים נוצרו במסגרת תוכנית 'אי לצעירים' יוצאי אתיופיה, תוכנית לשילובים המיטבי של יוצאי אתיופיה בישראל וכן במסגרת תוכניות משרד השיכון בתחום ההלוואות לדיור וההתחדשות העירונית. אושר בכפוף לרביזיה.

• 10 מיליון שקל עודפי משרד הבינוי והשיכון – העודפים נוצרו עקב התקשרויות ארוכות טווח, הלוואות לדיור והתחייבויות שטרם שולמו. אושר בכפוף לרביזיה.

• כ-4 מיליון שקלים בנושא מרכז למיפוי ישראל – העודף נוצר בגין התחייבויות חוצות שנת תקציב במסגרת: תחומי פיתוח ומחקר.

• כ-196 מיליון שקל 2 העברות עודפי הדיור הממשלתי – העודפים נוצרו עקב עיכוב במיזמים שמקדמת דירה להשכיר, הנגשת מבני ציבור ובינוי בתי משפט. אושר בכפוף לרביזיה.