הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעיריית ירושלים אישרה עידכון למדיניות התכנון לשכונת הבוכרים בעיר וקבעה כי ניתן יהיה לבנות בשכונה בניינים בני שש קומות.
שכונת הבוכרים הוקמה בשנת 1890 כשכונת יוקרה של משפחות עשירות שעלו מבוכרה עם כל רכושם. יופיים וגודלם של הבניינים בשכונת הפאר היהודית בארץ ישראל של סוף המאה ה-19 בלטו במיוחד על-רקע הבנייה היהודית הפשוטה והעממית של אותם ימים. השכונה מתאפיינת בשימושי קרקע מעורבים הכוללים מגורים, מוסדות חינוך ודת ומסחר.
מדיניות התכנון עמדה במשך שנים על שימור השכונה במרקם נמוך של 3-4 קומות. עם זאת, במשך השנים, התרחש תהליך של ציפוף מוגבר באזור, ובמסגרתו אושרו היתרים והקלות נקודתיים, ומרקם בינוי השכונה אינו נמוך כפי שמציעה המדיניות. על-מנת לתת מענה תכנוני ראוי ומספק, המושתת על עקרונות אחידים לתכנון הנקודתי, גיבשו אגף התכנון בעירית ירושלים ולשכת התכנון המחוזית מסמך מדיניות משותף לשכונת הבוכרים.
במהלך גיבוש המדיניות נערכו בשכונה מספר סיורים, במסגרתם נבחנו כלל הסוגיות הקשורות לנפחי הבינוי בשכונה והמסקנה שעלתה היא שבפועל במקום בינוי של 3 קומות וגג רעפים, מרבית המבנים עם תוספות מאוחרות מגיעים לגובה של 4, 5 ואף 6 קומות.
המדיניות המוצעת מבוססת על הניסיון הרב ועל עקרונות התכנון שגובשו במהלך השנים על-ידי הוועדה המקומית והוועדה המחוזית במסגרת קידום תוכניות נקודתיות באזורים הסמוכים לשכונת הבוכרים.
מעיריית ירושלים נמסר כי מטרתו של מסמך המדיניות היא לייצר מסגרת תכנונית לאפיון נפח וגובה הבינוי בשכונה ההיסטורית, וזאת בהתייחס לקריטריונים שעניינם אופי החלקות, רוחב הדרך, מיקום המגרש ביחס לצירים הראשיים באזור, והמצב התכנוני המאושר בסביבה. המדיניות המוצעת כוללת בניה של עד 6 קומות בצירים הראשים ו-5 קומות ביתר השכונה וקביעה של מספר בניינים לשימור מחמיר ללא תוספות.
את מסמך המדיניות מלווה עיריית ירושלים בתכנון חדש ושדרוג של המרחב הציבורי בשכונה באמצעות חברת עדן ופעילות קהילתית וחינוכית משותפת עם המינהל הקהילתי להגברת הכרות תושבי השכונה ומבקריה עם ההיסטוריה המפוארת של השכונה והפעילות החברתית והתורנית המתקיימת בה כיום.
הוועדה אישרה את המדיניות המוצעת והמלצותיה יובאו בפני הוועדה המחוזית לצורך קבלת החלטה סופית ואימוץ מסמך המדיניות.
