הכנסת ה-22 מסיימת היום את מושב החורף, שהיה גם המושב היחיד שלה, והחל ממחר תצא לפגרת בחירות עד לכינונה של הכנסת ה-23 לאחר הבחירות שיתקיימו ב-2 במרס 2020.
בתקופת הפגרה תפעל ועדת הסכמות שתורכב משני חברי כנסת - חבר מסיעת כחול לבן וחבר מסיעת הליכוד. הממשלה תהיה רשאית לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה. הממשלה רשאית גם לבקש כי יובאו לדיון במליאה הצעות חוק. בנוסף, 25 חברי כנסת יהיו רשאים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה, רק לדיון בהצעות לסדר היום.
יתר הוועדות תהיינה רשאיות לקיים דיונים רק באישור מראש של ועדת ההסכמות. שלוש ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון יהיו רשאיות לקיים ישיבות באישור מראש של יו"ר ועדת החוץ והביטחון ושל יו"ר הכנסת, ללא אישור ועדת ההסכמות.
הוועד המסדרת שהתכנסה לדון במועדי פגרת הכנסת, הפכה לסוערת, עקב הודעת יו"ר הוועדה, ח"כ
אבי ניסנקורן, כי אם ראש הממשלה יגיש לכנסת בקשת חסינות, בכוונתו להקים ועדת כנסת בתקופת בפגרת הכנסת, ולדון בבקשת החסינות.
"אנחנו לא דנים היום בהקמת ועדת הכנסת. אני לא יודע אם ראש הממשלה יגיש בקשת חסינות. אולם לא יהיה מצב שהחתול שומר על השמנת. מי שרשאי לקבוע אם תקום ועדת הכנסת, זו הוועדה המסדרת שמייצגת את הרכב הכנסת. אם הוועדה המסדרת תחליט ברוב להקים ועדת הכנסת, היא תוכל להקימה ולדון בחסינות ללא ווטו של יו"ר הכנסת או של ועדת הסכמות. לא אסכים למצב שלא נוכל להקים ועדת כנסת אם יהיה צורך בכך", אמר.
ח"כ מיקי מכלוף זוהר (הליכוד) שהתנגד באופן נחרץ לנוסח ההצעה המתוקן, טען מנגד כי אין תקדים לכן שוועדה המסדרת תתכנס בפגרת בחירות ללא כל מגבלה וללא הסכמת ועדת ההסכמות.
הדיון הפך לסוער ובמהלך הסערה יו"ר הוועדה הוציא מהדיון את ח"כ זוהר. בתגובה, ח"כ זוהר קרא לכל חברי הכנסת מהקואליציה לצאת מהדיון. לאחר זמן מה, יו"ר הוועדה השיב את ח"כ זוהר לאולם והדיון חודש.
לאחר ששב, ח"כ זוהר הוסיף וטען כי כאשר הוא עצמו כיהן כיו"ר הוועדה המסדרת, אם מישהו רק היה מעז לשנות פסיק מהצעת ההחלטה שמונחת על השולחן, הייתה קמה זעקה. "אמרו פה פעמים רבות, לא משנים כללי משחק תוך כדי משחק. הכנסת פוזרה ואימון הציבור אבד בה. הממשלה ממשלת מעבר וכך גם הכנסת, כנסת מעבר ואין לה סמכויות כמו שהיו לה לפני הפיזור. מה שאתה עושה פה ירשם בהיסטוריה. אתה דורס את הדמוקרטיה זה ירשם על שמך", טען.
היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד
איל ינון, הבהיר בדיון כי הייעוץ המשפטי של הכנסת עומד מאחורי נוסח הצעת החלטה שהועברה לחברי הכנסת וכי הוא ממליץ לוועדה לאשר את הנוסח ללא עריכת שינויים בו. לעניין האפשרות להכפיף את הוועדה המסדרת או ועדת הכנסת לאישורה של ועדת ההסכמות לצורך קיום ישיבות בתקופת פגרת הבחירות - היועץ ציין כי ועדת ההסכמות כמעט אף פעם לא הייתה רלוונטית לעניין כינוס ועדת הכנסת או הוועדה המסדרת. הגורם הרלוונטי בעניין זה הוא יושב-ראש הכנסת, שבהתאם להחלטות קודמות היה הגורם המאשר לצורך כינוסן של הוועדות. הסיבה לכך היא שהשיקולים של יו"ר הכנסת הם שיקולים ממלכתיים ולא רק פוליטיים-מפלגתיים. לכן הציע היועץ המשפטי לדבוק בהסדרים שהכנסת נוהגת לפיהם שנים.
בעניין שאלת עצם הקמתה של ועדת הכנסת בתקופת הבחירות, אמר היועץ כי מבחינה משפטית אין מניעה מלעשות זאת. אולם, השאלה שמעניינת את חברי הכנסת היא אחרת - האם ניתן לקיים דיוני חסינות בתקופה זו? על כך השיב היועץ המשפטי כי מדובר בנושא מורכב מאוד מבחינה משפטית שיש לו שיקולים לכאן ולכאן, וככל שיעלה הצורך להכריע בעניין זה תגובש חוות דעת שתפרוש את מכלול השיקולים האמורים.
בתום הדיון נערכה הצבעה וההצעה אושרה. הצעת ההחלטה לא שונתה בדיון החוזר. (רביזיה) כאות מחאה, חלק מחברי הכנסת לא השתתפו בהצבעה השנייה.
