"ישראל נמצאת בפיגור של 5 שנים בבחינת בקשות לפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה" - כך מסרה אורית רגב, מנהלת מחלקת הכימיה והביוטכנולוגיה וסגנית הממונה על בוחני הפטנטים, בכנס של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) שהתקיים היום (ה', 11.3.04) בתל אביב ועסק בנושאי ביוטכנולוגיה.
לדברי רגב, הפיגור נובע מקפיצת מדרגה במספר הבקשות לפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה וממחסור בבוחני פטנטים. עם זאת, היא טוענת, משך זמן זה הוא סביר בהשוואה לאירופה, שם מטפלים בבקשות מלפני ארבע שנים.
אורית רגב מסרה עוד, כי בשנת 2003 הוגשו 5,898 בקשות לרישום פטנטים - 14% מתוכן 843 בקשות בתחום הביוטכנולוגיה - רובן לא ישראליות. 400 בקשות נוספות הוגשו בתחום המיכשור הרפואי, 70% מתוכן של חברות זרות ו-30% של חברות מישראל.
שר המדע והטכנולוגיה, אליעזר (מודי) זנדברג, תקף בכנס את עמדת משרד האוצר לפיה יש לאסור מחקר ופיתוח מדעי בבתי החולים הממשלתיים, אותה הגדיר כ"בלתי סבירה".
לדברי זנדברג, לא ייתכן שיתקיים מו"פ בבתי-חולים עירוניים ואחרים ואילו בתי-החולים הממשלתיים יקופחו. מעבר לכך, אין היגיון שלא למצות את הידע הרב שצברו הרופאים בבתי החולים הממשלתיים ולהפכו לידע שימושי. לדבריו, עמדת האוצר תביא לאובדן ידע עצום שאפשר לנתבו לתעשיה הישראלית.
שר המדע והטכנולוגיה מסר, כי משרדו שם את הדגש על השקעות במחקרי ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, מתוך הכרה בפוטנציאל המדעי והכלכלי של תחומים אלה ולנוכח היתרון היחסי שיש לישראל בתחומים אלה בעולם.
לדבריו, שוק המוצרים הביוטכנולוגיים עתיד להגיע ל-100 מיליארד דולר עד שנת 2010, ואילו שוק הננוטכנולוגיה עתיד להגיע לטריליון דולר בשנת 2015. "לא ברור אמנם עד כמה הערכות אלה הן ריאליות, אך אין ספק שישראל חייבת למלא תפקיד חשוב בשוק זה", אמר השר.
לדברי השר זנדברג, יש לישראל פוטנציאל עצום להשתלבות בשוק הביוטכנולוגיה העולמי. זאת בשל קיומו של כח אדם מקצועי איכותי, היסטוריה ארוכה של מחקר חקלאי, ותעשיה ומחקר החופפים למגמות העולמיות בתחום זה.
עוד מסר זנדברג, כי משרדו החליט לכוון את התמיכה הממשלתית בשלושה תחומי משנה עיקריים בתחום הביוטכנולוגיה והם: חקר הסרטן, אימונולוגיה, ביו-אגרונומיה וכן במיכשור רפואי המשיק לתחום זה.
שר המדע הודיע, כי יימשך מימון הקמתם ותחזוקתם של מרכזי ידע בתחום הביוטכנולוגיה, המספקים שירותים ומיכשור לכלל המוסדות האקדמיה ולתעשיה. הקמתם של מרכזים אלה נובעת מהעלות היקרה במיוחד של המיכשור והצורך שמיכשור זה ישמש את כל העוסקים בתחום.
בשנת 2004 ישקיע המשרד 11 מיליון שקלים במרכזים אלה, בנוסף ל-17 מיליון השקלים שכבר הושקעו בשנה הקודמת. המדובר בחמישה מרכזים במכון וייצמן, בהדסה עין-כרם ובמכון וולקני.
שר המדע ציין, כי בחמש השנים האחרונות השקיע משרדו כ-30 מיליון דולר במחקרים מדעיים בתחומי האלקטרו-אופטיקה, השקעה שהניבה 70 סטרט-אפים, שמחצית מתוכם פעילים עד היום ומעסיקים כ-1,000 עובדים.
להשקעה זו היו השלכות נוספות כמו הכשרת כח אדם מיומן ומעבר בעלי מקצוע לתעשייה. התעשייה האלקטרו-אופטית מצידה גייסה בתקופה זו כמיליארד ורבע דולר בהשקעות הון סיכון.
השר זנדברג העלה בכנס את הצעתו, כי לראשונה יקבל משרד המדע החזרי תמלוגים על השקעתו בעידוד מחקרים תשתיתיים שהניבו תוצרים מסחריים. לדבריו, משעה שמחקר מדעי כלשהו הפך למוצר מסחרי אין כל סיבה שהמשרד לא ייהנה מתמלוגים, שישמשו להשקעה חוזרת בעידוד מחקרים חדשים, בדומה לאופן שבו פועל המדען הראשי במשרד התמ"ת.
כמו כן הציע זנדברג, כי יוענקו הטבות מס למשקיעים יהודיים שישקיעו מהונם בתחומי הביוטכנולוגיה, בדומה להטבות מס הניתנות כיום להשקעות בחיפושי נפט ובהפקות סרטים.
