מפרקי הסניף הישראלי של רשת אופיס דיפו, עוה"ד דוד פורר וישראל בכר, תובעים 50 מיליון שקל מבעל השליטה במשביר לצרכן, רמי שביט, ששימש כיו"ר אופיס דיפו. החברה הייתה בבעלות המשביר כאשר קרסה, והמפרקים טוענים שניהולה הכושל בידי שביט ויתר הנתבעים הוא שהביא לקריסתה.

הנתבעים האחרים הם: ניסים ממו, שהיה מנכ"ל אופיס דיפו מינואר 2008 עד פברואר 2012; עזבונו של צחי פישביין, שהיה המנכ"ל מפברואר 2012 ועד הקריסה באוקטובר של אותה שנה; ניסים חסאן, שהיה המשנה למנכ"ל המשביר ודירקטור באופיס דיפו; אמיר אבני, שהיה סמנכ"ל המשביר ודירקטור באופיס דיפו; ציפורה כרמן, שהייתה דירקטורית בחברה; וכלל ביטוח, שביטחה את נושאי המשרה באופיס דיפו.

התביעה, שהוגשה (15.12.19) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, פותחת ברכישת אופיס דיפו בידי המשביר בדצמבר 2010. לדברי פורר ובכר, בדיקת הנאותות שנערכה ערב הרכישה העלתה שקיימות בעיות עסקיות ופיננסיות המחייבות טיפול דחוף, אך שביט ואנשיו לא נקטו צעדים הנחוצים. מדובר בין היתר בירידה של 19% בפעילות אופיס דיפו בשנים 2009-2007; בפער בין המלאי בספרים לבין זה שבפועל; ובגידול צפוי בדמי השכירות של החנויות. נושאים אלו, טוענים המפרקים, הם שהובילו לאחר פחות משנתיים לקריסת החברה.

עוד נטען בתביעה, כי הדוחות הכספיים של אופיס דיפו הצביעו על הנתונים שגרמו לקריסה: גרעון גדל, רווח גולמי פוחת עד כדי 3.2% בלבד, שיעורי רווחיות נמוכים, אי-עמידה באמות מידה פיננסיות ועוד. אולם הדירקטוריון לא קיים דיון בתוכנית סדורה לפתרון הבעיות, קיים ישיבות בודדות ובלתי סדירות ולא כפה על ההנהלה לפעול לפי דוקטרינה מסודרת. ההפסד המצטבר של החברה בשנתיים בהן הייתה בבעלות המשביר הגיע ל-124.6 מיליון שקל, ואלמלא היו לה עודפים של 60 מיליון שקל בתחילת 2010 - היא הייתה מתמוטטת מוקדם יותר, מעירים המפרקים.

המשביר אומנם הזרים לאופיס דיפו 20 מיליון שקל במארס 2012, אך דירקטוריון החברה לא דן בשאלה האם די בכך - נאמר בתביעה. בפועל, היה צורך בהזרמה של לפחות 35 מיליון שקל כדי להגיע להון העצמי שנקבע באמות המידה הפיננסיות מול הבנקים. גם כאשר מצב החברה הלך והחמיר באותה שנה, טוענים המפרקים, המשיכו הדירקטורים ונושאי המשרה להתרשל בטיפולם במשבר. המפרקים דוחים את טענת נושאי המשרה, כאילו הקריסה נבעה מכך שהבנקים צמצמו בצורה חדה את מסגרת האשראי של החברה, ואומרים שלא היה מנוס מכך משום שכאמור היא לא עמדה באמות המידה הפיננסיות.

עוד נטען בתביעה, כי מנהלי אופיס דיפו לא מדדו כנדרש את הרווחים של כל אחת מ-55 חנויות הרשת. מי שהיה חשב החברה אמר למפרקים, כי הסיבה לכך הייתה שבשנת 2008 עזבה את החברה העובדת היחידה שידעה לתפעל את גליון האקסל בו רוכזו נתוני הסניפים. אותה עובדת חזרה בשנת 2012, ורק אז חודשה הזרמתם של נתונים אלו. החברה ניהלה מרוץ של פתיחת סניפים חדשים והמשיכה להפעיל סניפים מפסידים, נאמר בתביעה. עוד נמצא, כי בשנת 2010 איבדה הרשת 7.8 מיליון שקל בשל בעיות בסניפים ופריצות אליהם - אך גם כאן לא נעשה דבר, טוענים המפרקים.

לבסוף מתייחסים פורר ובכר לאפשרות שעלתה באוגוסט 2012, ולפיה המשביר תמכור את הרשת לפישביין - שהיה הזכיין המקורי שלה בישראל - תמורת 30 מיליון דולר. זאת, ארבע שנים לאחר שהוא מכר אותה לאופיס דיפו העולמית לפי שווי של 80 מיליון דולר, ושנתיים לאחר שהמשביר רכשה אותה ב-180 מיליון שקל. לטענת המפרקים, מהלך זה היה נגוע בחוסר תום לב ובניגוד עניינים, תוך שהדירקטורים מנסים לחלץ את עצמם מאחריות למצב אליו דרדרו את הרשת. טרם הוגשו כתבי הגנה.