בימים של התנכלות לרועי צאן פלשתינים במורדות הר חברון ובבקעת הירדן, אני מצר, שמשב הרוח של שירת אבות ישורון לא נשבה במוקדי ההכרעה, שהחליטו להרוס אוהלי רועים ומבני דיר לצאן של פלשתינים. לצערי, מעטים הם המשוררים, שהעזו לגעת בעצבים רגישים של הקונפליקט היהודי ערבי, כפי שעשה זאת המשורר אבות ישורון בשיר דֶּבְּקָה בצירוף המלים "שִׁיבַת הַצֹּאן" על משקל הצירוף "שִׁיבַת צִיּוֹן". אני מעריך, שאם רוח המשורר אבות ישורון הייתה נושבת במוקדי ההכרעה שלנו, היו פני הדברים אחרת במדינת ישראל.