"כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם,
תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג". כך קובע (יום ד', 18.12.19) שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, בהסכמת הנשיאה אסתר חיות והשופטת דפנה ברק-ארז.

פסק דין זה מהווה המשך לפסק דינו של מינץ (בהסכמת חיות והשופט עוזי פוגלמן) מתחילת חודש אוקטובר, בו הדגיש שעקרון תום הלב של חייבים ממשיך לחול גם בחוק חדלות פרעון החדש, למרות מגמתו הברורה להעדיף את שיקומם (ראו קישור משמאל). באותו פסק דין התייחס מינץ לתום הלב בעת ההליכים, וכעת הוא מרחיב את הדברים גם להתנהלות שהובילה לחדלות הפרעון.

מינץ מזכיר את חובת תום הלב שנקבעה כתנאי להכרזה על פשיטת רגל לפי החוק הקודם ואת פסק דינו מחודש אוקטובר. "הנתונים אשר נבחנו בעבר בקשר לעמידה בחובת תום הלב על-ידי חייב, נותרו על-כנם גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ואף קיבלו במסגרתו ביטוי מפורש וברור", הוא מדגיש. מינץ מוסיף:

"אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב. עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק - ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג".

הדברים נאמרו בהחלטתו של מינץ לדחות את ערעורו של עמוס רפאל על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לבטל את הליכי פשיטת הרגל נגדו. ההליך בוטל משום שרפאל לא עמד בתנאיו, וגם כאשר קיבל ארכה לתקן את מחדליו - לא עשה זאת. מינץ אומר, כי התנהלותו של רפאל הייתה בעייתית וחמורה גם בעת היווצרות החובות, והלה אף פעל בעזות מצח כאשר תכנן מראש להיכנס להליכי חדלות פרעון כדי לחמוק מתשלום חובותיו.

רפאל חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את רפאל ייצג עו"ד אליהו בן-הרואה, המנהל המיוחד עו"ד יעקב זיסמן ייצג את עצמו, ואת הכנ"ר ייצג עו"ד טל אור.