ח"כ מתן כהנא: "בשני ראשים הימין ימקסם את כוחו"

חזרתי זה עתה מבריטניה הגדולה. ביום הבחירות שם (יום חמישי ה-12 בדצמבר 2019) שהיתי בעיר מנצ'סטר. זוהי אחת מארבעת הערים הגדולות באנגליה, ומששת הערים הגדולות בבריטניה הגדולה. זוהי עיר תעשייתית עם למעלה משלושה מיליון תושבים, ואולי אף יותר. בשנים האחרונות נוספו אל אוכלוסייתה האנגלית גם מאות אלפי מהגרים שחורים מקומיים (בעיקר מלונדון - הבירה הבריטית היקרה), אך במיוחד גם מחוץ לממלכה הבריטית, כמו מוסלמים, הינדים, אנשי המזרח הרחוק ואפילו היהודים החרדים שלנו, מישראל הרחוקה.

"ליבו של מדינאי, צריך להיות תמיד בראשו" (נפוליאון בונפרטה).

רבים שואלים עצמם מה טעם ראה גדעון סער לצאת לעימות פוליטי נגד נתניהו דווקא בשעה מורכבת ורגישה זו, על-רקע העייפות הציבורית הכוללת מפוליטיקה קטנונית. אני חייב להודות שכאיש ימין, גם אותי הטרידה שאלה זו לא מעט ולא מצאתי לה מענה מניח את הדעת בין המברכים והמבקרים או בין הפרשנים למסבירנים, חרף שצף המילים המציפה את ערוצי התקשורת. על דעתי עלו מספר אפשרויות, וככל שהתמדתי לעסוק בהן ולגלגל אותן במדור המחשבות הקונסטרוקטיביות המצומצם שלי, לא באתי על סיפוקי. להלן אנסה לשתף את הקורא בהן:

פעילים מרכזיים בבית היהודי מתקוממים נגד ההסכם (יום ו', 20.12.19) שחתם יו"ר הבית היהודי השר רפי פרץ לריצה משותפת עם עוצמה יהודית. במכתב ששלחו אליו (מוצ"ש) סגני ראשי ערים, חברי מועצות ברשויות המקומיות, ראשי סניפים, חברי סניפים, פעילים וחברי מרכז בבית היהודי, כתבו: "נדהמנו לגלות כי חתמת על הסכם של חיבור מהותי עם עוצמה (במובחן מבלוק טכני) ללא ידיעת החברים ושותפך לסיעה ח"כ יוגב [מוטי יוגב, ע.י.] ובטרם קיימת דיון במרכז על חיבורים נכונים וטבעיים יותר [הכוונהה למפלגת האיחוד הלאומי, ע.י.] וכי אתה ממשיך לנהל תרגילים פוליטיים ללא אנשי המפלגה כמו גם נוקט כל דרך על-מנת שלא להתמודד בבחירות דמוקרטיות ומונע את התמודדותם של מנהיגים נוספים בציונות הדתית, וזאת רק כדי לחסום אותם ולשמור על כסאך".

מה הרעיון שעומד בשורש החסינות של חברי הכנסת? הרעיון המרכזי שבבסיס החסינות הוא שלאיש פוליטי אפשר לתפור תיקים. ומהו נייר הלקמוס של תפירת תיקים? ובכן נייר הלקמוס הזה רשום כסיבה מרכזית לחסינות בחוק ואומר: "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה" והתכלית המרכזית לנימוק הזה היא שאם משכנע חבר הכנסת את חבריו לבית המחוקקים כי כתב האישום הוגש באפליה (אכיפה בררנית), נופל ההליך השיפוטי מפני רצון הבוחר, ונדחה למועד שלאחר תום הכהונה של חבר הכנסת.