פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, מחק מאות פרטים מיומן הפגישות שלו לשנים 2019-2018, אותו העביר לעמותת לביא על-פי חוק חופש המידע. בין היתר, לא נרשמה אף פעילות עבודה באף אחד מימי שישי, ושעות רבות במהלך ימי עבודה אחרים נותרו ריקות. יש להדגיש, כי מדובר רק על כותרות הפעילות ולא על מהותה - וכאמור, גם היא נמסרה בצורה חלקית מאוד.

מטרתו של חוק חופש המידע היא למסור לציבור מידע על פעילותן של הרשויות הציבוריות והעומדות בראשן, מתוך תפיסה לפיה הם עובדים עבור הציבור והמידע שברשותם הוא בנאמנות עבור הציבור. לצד זאת, החוק מאפשר שלא למסור מידע בנימוקים שונים, ובהם פגיעה בפרטיות של העובד ושל צדדים שלישיים, פגיעה בביטחון המדינה או פגיעה בניהול התקין של אותה רשות.

מאחר שכאמור מאות פרטים נמחקו מיומנו של ניצן, ברור שאין אפשרות לדעת האם הייתה הצדקה למחיקתם. כך נוצר מעגל שוטים, שלמעשה מעקר מתוכן את חוק חופש המידע: ניצן עצמו החליט איזה מידע לא יימסר, ואין אפשרות לערער על כך משום שלא ניתן לדעת מה היה הנימוק להשמטתו של אותו מידע.

כאמור, חלקים ניכרים מן היומן שהועבר לעמותת לביא נותרו ריקים - למרות שאין לשער שניצן לא עשה דבר בשעות אלו. כך גם לגבי ימי שישי: בהיותו עובד מדינה בכיר המועסק בחוזה אישי, לא חלו על ניצן מגבלות של מספר שעות העבודה. סביר להניח, שתפקידו חייב אותו מדי פעם לקיים פגישות ושיחות בימי שישי - אך ב-175 עמודי היומנים אין תיעוד של אפילו אירוע אחד כזה. פה ושם נותרו ריקים ימים שלמים, למרות שלא נאמר בהם שניצן היה בחופשה - עדות נוספת למחיקה השיטתית של פרטים מהיומן.

תופעה בולטת נוספת היא השמטה שיטתית של שמות האנשים איתם נפגש ניצן ונושאי הפגישות. עשרות פעמים נאמר ביומן שניצן קיים פגישות אישיות ופגישות עבודה עם "פרקליט" או "עובד" - בלא ציון שמותיהם. בצורה דומה נרשמו פגישות עם "עורך דין", שוב בלא ציון השמות - וכך לא ניתן לדעת מי זכה לגישה ישירה לפרקליט המדינה.

ביומנים יש גם כמה פגישות עם עיתונאים, ששמותיהם אינם מצוינים - וכך לא ניתן לדעת מי אלו שזכו ליחס מועדף מצידו של ניצן, האם הוא הדליף להם מידע והאם קיבל מהם בתמורה סיקור אוהד. בצורה יוצאת דופן צוינו ביקורים של ניצן במערכת תאגיד "כאן" ביוני 2018, בערוץ 2 ביולי השנה ובערוץ 13 חודש מאוחר יותר. כמו-כן, נאמר במפורש מתי נפגש ניצן עם בכירים במערכת האכיפה והמשפט, ובהם השרה דאז איילת שקד, הנשיאה אסתר חיות, בכירים בפרקליטות וקצינים בכירים במשטרה.

ביומן נאמר פעמים רבות, כי ניצן קיים "דין פלילי" או "עניין פלילי", בלא לציין במה מדובר - למרות שקשה להניח שחשיפת הנושא הייתה גורמת נזק כלשהו. הנושא היחיד שניתן לשער מהו, הוא השעות הרבות שהוקדשו בשנתיים האחרונות ל"עניין פלילי י.מ" - דהיינו, אצל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: קרוב לוודאי שמדובר בתיקי נתניהו, ואולי גם בתיקים נגד השרים חיים כץ ואריה דרעי. על-פי היומן, ניצן נפגש מספר פעמים עם נתניהו במקביל לטיפול בתיקים נגדו. עוד בולטות פגישות הנהלה, שעל-פי הפרקליטות נמשכו חצאי ימים ואף ימים שלמים. בימים בהם שהה ניצן בכנסים מקצועיים - בעיקר כנס לשכת עורכי הדין באילת - לא נרשמה אף פעילות מקצועית.

בולטת גם העובדה, כי ניצו הקדיש שעות רבות להכנה לקראת פגישות - הכנות שנמשכו ברוב המקרים כמו הפגישה עצמה. כך למשל, מופיעה תמיד הכנה של שעה לפני פגישותיו הקבועות עם שקד, שנמשכו אף הן שעה. ניצן התכונן במשך שעתיים לפגישתו עם נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן - שארכה שעתיים. באחד המקרים הוא הקדיש שלוש שעות לכתיבת נאום. ניצן גם התכונן במשך מספר שעות להשתלמות השנתית של הפרקליטות באוקטובר 2018. בדצמבר 2018 פינה ניצן שעתיים ל"צילום פרקליט המדינה". במארס השנה שהה ניצן במשך שעתיים ב"פרידה מסטודנט ומתמחה בלשכה".

היומן מציין במפורש את נושאיהן של פגישות בודדות עם גורמים שמחוץ למערכת המשפט. בין היתר, נפגש ניצן עם ח"כ יהודה גליק בנושא חברות הטבק; דן עם מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, בדוח על מיכל האמוניה ועל טיוטת דוח הצוות למניעת ניגודי עניינים; נפגש עם רענן אביטל, המנכ"ל בישראל של קרן וקסנר (שעלתה לכותרות בפרשת ג'פרי אפשטיין ובעקבות המענק התמוה שהעניקה לאהוד ברק); נפגש עם שקד וניצולת שואה; קיים פגישת היכרות עם הממונה על השכר, קובי בר-נתן; ונפגש עם נציגי מיקרוסופט.

חלק מנושאי הדיונים צוינו ביומנים. לשולחנו של ניצן הגיעו פסקי דין משמעותיים של בג"ץ; הוא עסק בסוגיות של מסתננים וכניסה לישראל; בבנייה בלתי חוקית וברכוש ממשלתי ביהודה ושומרון; בהסתה נגד חיילים חרדים; במינוי שביצע השר אופיר אקוניס למועצת המדע ישראל-גרמניה; במאבק סביב נציב הכבאות, דדי שמחי; בכשרות בפסח בבתי החולים; ובשורה ארוכה של נושאים מינהליים, ובהם ועדות איתור וביקורים ביחידות הפרקליטות.