מפקד חיל-הים לשעבר, אלוף (מיל') אלי מרום ("צ'ייני"), שב וטוען, כי קיבל ממיקי גנור דמי ייעוץ כחוק בפרשת הצוללות וכי אין המדובר בשוחד. הוא דיבר בראיון המתפרסם (יום ו', 27.12.19) בעיתון ידיעות אחרונות.

על-פי כתב החשדות בפרשה, גנור - יוצא חיל-הים - העניק למרום שוחד בסך 557,000 שקל תמורת סיוע במינויו כנציג בישראל של קונצרן טיסנקרופ הגרמני, אשר בנה את הצוללות וכלי שיט אחרים עבור חיל-הים. מרום טען כל העת, כי מדובר בדמי ייעוץ חוקיים שקיבל לאחר סיום תפקידו וללא כל קשר לפעולותיו כאשר שירת בצה"ל.

מרום אומר כעת כי סבר שיש להחליף את נציג טיסנקרופ בישראל, שייקה ברקת, בלא כל קשר לגנור. "הוא היה אז בן 75, בן אדם כבר בסוף דרכו, והוא מחיל-האוויר" וללא ידע בסיסי בתחומי עיסוקו של חיל-הים, טוען מרום. באותה תקופה הכיר מרום את תא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, גם הוא יוצא חיל-הים, שהיה אז מזכיר ועדת החוץ והביטחון, והלה הציג בפניו את גנור ש"היה בדיוק האדם שחיפשתי".

מרום מסביר, כי העובדה שגנור היה יוצא חיל-הים והוא מהנדס בהכשרתו, הובילה לכך שהיה בעיניו האיש המתאים לייצג את טיסנקרופ מול החיל. הוא מאשר, כי לא היה זה מתפקידו לעסוק בנושא, אך לא מוצא בכך פסול. ההחלטה נבעה לדבריו "משיקולים טהורים, נקיים, לטובת ביטחון מדינת ישראל ועוצמתו של חיל-הים".

מרום מאשר את קבלת הכספים מגנור בשנים 2016-2014, אך כאמור אומר שהם ניתנו כחוק לאחר תקופת צינון וכי נטו מדובר ב-250,000 שקל בלבד. "אם אני כזה מתוחכם, אז למה אני מקבל שני גרוש וחצי? מה, אני אידיוט? לא לקחתי כסף מאף אחד שלא הגיע לי. אני צריך להסביר למה נותנים לי 5,000 אירו לחודש? אני צריך להסביר כמה טמבל אני שלא ביקשתי 20,000 אירו בחודש. זה מה שאני צריך להסביר", אומר מרום לידיעות אחרונות.

מרום מוסיף: "אז מה, אתה משתמש בשם שלי, אתה משתמש במעמד שלי, אתה משתמש בידע שלי, אתה משתמש בזמן הפנוי שלי. מה קרה פה? מה? אנחנו התבלבלנו? מה? אני היועץ היחידי פה בשטח? פתאום קמו כל מיני אנשים: בשביל מה בכלל צריך מתווכים? מה אתם מבינים בעסקות נשק, תגידו? איזה עסקות נשק בחיים עשיתם? אין עסקות נשק בלתי מתווכים.

"אני מומחה בנושא חיל-הים. אני אדמירל ואני מעמיד את שמי לטובת אנשים, וזה שווה כסף. עכשיו, אחרי שאני משתחרר, אני הולך לעבוד. אני הולך לייעץ לאנשים. מה אני נותן? את הידע שלי, את הניסיון שלי, את השם שלי, את מה שאני יודע לעשות. לא רק למיקי גנור, לעוד הרבה אנשים".

מרום נשאל האם אינו רואה בעייתיות בכך שהלך לעבוד אצל מי שקידם את עסקיו מול אותו גוף עצמו. הוא השיב בשלילה: "ממש לא. אתה יודע כמה קצינים השתחררו מהצבא, חתמו על עסקות של מיליארדרים עבור חברת אלביט, תעשיה אוירית, כל מיני חברות, לוקהיד-מרטין? תלכו תבדקו. כמה אנשים שהיו באוצר וסגרו כל מיני החלטות וכן הלאה, מחר בבוקר עובדים בחוץ? יש אלפים כאלה. את כולם צריך לשים בבית סוהר עכשיו?". עם זאת, מרום סירב לומר לעיתון מה היה טיב הייעוץ שהעניק לגנור.

עוד אומר מרום כי הוא התנגד לרכישת הצוללת השישית, משום שסבר שחיל-הים זקוק לכלי שיט אחרים, ואף הביע את התנגדותו במכתב לשר הביטחון דאז, אהוד ברק. עם זאת, ידיעות אחרונות מצטט את גרסתו של יורם בן-זאב, שהיה באותה עת שגריר ישראל בגרמניה, ולפיה מרום תמך בהתלהבות ברכישתה של צוללת זו. מרום אומר בתגובה, כי אינו זוכר פגישה עם בן-זאב וכי ההחלטה התקבלה רק לאחר סיום תפקידו.

מרום התייחס גם לגרסתו הראשונה של גנור, כאשר הפך לעד מדינה ולפני שחזר בו, ואשר הפלילה אותו בקבלת שוחד. "הרגשתי נורא. ידעתי שהוא משקר, ידעתי שאין שום דבר שעומד מאחורי הדברים שלו". לדברי מרום, ייתכן שעדותו של גנור נבעה מתנאי המעצר הקשים, מחששו מפני חשיפת מערכות יחסים שניהל עם שתי נשים וכך שהחליט למלט את עצמו. הוא סבור, כי מאוחר יותר אמר גנור לעצמו, כי הוא עושה עוול קשה לאנשים חפים מפשע ולכן חזר בו.