ההתחממות העולמית ושינויי האקלים העולמיים כבר משפיעים על החקלאות בישראל, ובשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בארץ. כך עולה מסיכום נתוני העשור של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
מהנתונים עולה כי ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים האחרונות (2019-2015) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון שקל בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2014-2010) שעמד על כ-213 מיליון שקל. בקנט מציינים כי בשנים האחרונות אנו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר הגורמים לנזקים גדולים מאוד בזמן קצר. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם כאן המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.
מסיכום נתוני 2019 עולה כי בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים של קנט בלמעלה מ-10,500 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים, גידול של כ-5% ביחס לשנת 2018. כ-29% מהדיווחים היו על נזקים לגידולי הירקות, כ-28% לגידולי הפירות וכ-12% בהדרים. דיווחים משמעותיים היו גם מקרב מגדלי האבוקדו והפלחה - כ-6% מכלל הדיווחים בכל אחד מהענפים הללו. סך הנזקים בשנה החולפת הסתכם בכ-265 מיליון שקל, אולם בקנט מציינים כי בשל אופיים של נזקי מזג האוויר לחקלאים שחלקם גורמים לירידה בהיקף היבול, את ממדי הנזק הסופיים ניתן יהיה לדעת רק בעוד מספר חודשים. מבחינת אזורי הנזק, כ-44% מהנזקים הכלכליים נגרמו למגדלים בצפון הארץ, כ-41% למגדלים בדרום וכ-15% למגדלים במרכז הארץ.
מהנתונים עולה כי מרבית הנזקים בשנה החולפת נגרמו מהחורף הגשום והסוער יחסית כשבנוסף למשקעים מבורכים, בעיקר בצפון הארץ, החורף הביא עימו גם נזקים גדולים. עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהצפות של שדות ופגיעה גידולי הפלחה והירקות ומוות של עצי פרי ומאירועי סערה שגרמו לפגיעה בפירות ולנשר של פרי. אירועי סערה גרמו לנזקים כבדים גם לגידולי תפוחי האדמה. גורם נזק משמעותי נוסף היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחורף ושפגע בעשרות אלפי דונמים של גידולי פירות בצפון (בעיקר לגידולי משמש, נקטרינה, דובדבן ואפרסק) וכן לפגיעה בגידולי הענבים. בהקשר זה ראוי במקרים רבים הברד הפוגע בפרי והרוחות שמטלטלות את הפרי על העץ גורמים לפירות נזקים אסתטיים הפוסלים בהמשך את שיווקו של הפרי.
נזקים משמעותיים נוספים נגרמו בשנה החולפת כתוצאה מאירועי חום, ובעיקר בחודשים מאי-יוני-יולי, שגרמו לתמותה נרחבת של עצים צעירים ולנשירת חנטים בעיקר בגידולי האבוקדו. גשמים מאוחרים, יחסית שירדו בסוף מרס גרמו לנזקים לשחתות שנקצרו ונשארו בשדות לייבוש.
ההתחממות העולמית פוגעת גם בבעלי החיים (בקר, עופות ודגים) כאשר בשנים האחרונות אנו עדים להתפרצויות של מחלות והתפשטות וירוסים שונים.
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "האירועים האקלימיים השונים הופכים לעוצמתיים יותר ולבלתי צפויים והצפי הוא שהמצב יחמיר בשנים הקרובות. על-פי נתוני
השירות המטאורולוגי, בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב 1.4 מעלות והצפי הוא לעלייה של מעלה נוספת עד שנת 2050. המשמעות היא לא רק שינויים דרמטיים בהיקף נזקי מזג האוויר ובעוצמה של נזקים אלה, אלא גם בשינויים בסוגי הגידולים, באזורי הגידול ובשיטות הגידול. יתרה מכך, אנו כבר עדים לכך שהשינויים האקלימיים העולמיים גורמים גם להתפרצות מחלות ומזיקים בהיקפים שטרם ידענו בעבר, דבר המשפיע על המחירים ועל ביטוח נזקי הטבע".
"לצערנו", אומר תורג'מן, "אין היום אף גוף במדינת ישראל שמתכלל את הנושא ואין אף פורום מקצועי שדן בהשלכות הכלכליות והלאומיות הצפויות לחקלאות הישראלית כתוצאה מההתחממות העולמית. הצפי הוא שבשנים הקרובות תמנה האוכלוסייה בישראל כ-15 מיליון איש, השטחים יצטמצמו וכמות המים תרד. הממשלה החדשה שתקום חייבת להקים גופים רלוונטיים שייערכו מבעוד מועד עם המצב לפני שהמשבר יגיע".
