בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
מפעל המים הכבדים בעארק [צילום: AP]
|
|
הלווייתו של סולימאני בטהרן [צילום: AP]
|
|
תגובה ראשונה של טהרן לחיסול סולימאני
|
|
|
אירן: לא מחויבים להסכם הגרעין
|
הודיעה שהיא רואה את עצמה חופשית להעשיר אורניום ללא הגבלה ולהגדיל מחדש את מספר הסרכזות ● אירן איימה בשנתיים האחרונות לפרוש מן ההסכם בשל נסיגתה של ארה"ב ממנו והעיצומים עליה, ונראה שההודעה הנוכחית היא זירוז של הצעד שעמדה לנקוט ממילא
ממשלת אירן הודיעה (יום א', 5.1.0), כי היא שוב אינה מחויבת למגבלות הסכם הגרעין משנת 2015. על-פי ההודעה, אירן רואה את עצמה חופשית להעשיר אורניום ללא מגבלות ולהגדיל מחדש את מספר הסרכזות (צנטריפוגות) שהיא מפעילה. ההודעה באה לאחר שהמועצה לביטחון לאומי קיימה מה שהוגדר כ"ישיבת חרום" בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני. לצד זאת הדגישה אירן, כי היא אינה פורשת מן האמנה להגבלת הפצתו של הנשק הגרעיני וכי תמשיך לשתף פעולה עם פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). בהודעה נאמר: "אירן תסיר את המגבלות האחרונות במסגרת הסכם הגרעין, דהיינו המגבלות על מספר הסרכזות. לפיכך, לא יהיו לתוכנית הגרעין של אירן כל מגבלות בייצור, כולל יכולת ההעשרה והאחוזים [של ההעשרה], כמות האורניום המועשר, המחקר וההתרחבות". אירן איימה לפרוש מן ההסכם מאז הודיע הנשיא דונלד טראמפ ביוני 2017 על כך שארה"ב שוב אינה מחויבת לו. בחודש מאי 2018 החלה אירן לבצע הפרות מדודות של ההסכם בצעדים אותם נקטה מדי חודשיים, אך הקפידה שלא להפר את ההסכם בצורה בוטה, כדי שלא להוביל לביטולו המוחלט. השבוע מסתיימים 60 הימים שחלפו מאז הצעד האירני הקודם, ונראה שטהרן תכננה ממילא לבצע צעד נוסף. ההערכות המוקדמות סברו, כי היא תודיע על העשרת אורניום ברמה של 19.75% - שיעור שאינו מספיק לשימושים צבאיים, אך מאפשר בקלות יחסית לעבור לשלב של העשרה לצרכים צבאיים. אירן דרשה בשנתיים האחרונות מהמדינות האחרות החתומות על ההסכם, ובראשן מדינות מערב אירופה, לסייע לה לעקוף את העיצומים האמריקניים, המונעים ממנה ייצוא נפט וגורמים למצוקה פיסקאלית וכלכלית קשה. מדינות אירופה ניסו בזהירות לפצות את אירן על הפסדיה, אך נמנעו מצעדים שהיו מתפרשים כהתרסה כלפי ארה"ב, והחברות האירופיות הגדולות ממילא הפסיקו את פעילותן באירן כדי שלא להסתכן בחרם מצד ארה"ב. אירן הזהירה מספר פעמים, כי תפרוש מן ההסכם אם לא תקבל פיצוי - ולפיכך הודעתה היום היא, כנראה, לכל היותר זירוז של הצעד שעמדה לנקוט ממילא, תוך שימוש בחיסולו של סולימאני כתירוץ לכך.
|
תאריך:
|
05/01/2020
|
|
|
עודכן:
|
05/01/2020
|
|
איתמר לוין
|
אירן: לא מחויבים להסכם הגרעין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דמיון רב
|
5/01/20 21:42
|
|
2
|
|
שי ג'
|
6/01/20 00:38
|
|
העולם כולו ממתין לראות מה תהייה תגובתה של אירן על חיסולו של הגנרל קאסם סולימאני מפקד גיס "קודס" ב"משמרות המהפכה" האירניים שחוסל על-ידי ארה"ב בבגדד. מאירן מגיעות ידיעות שונות, חלק מהן מדבר על נקמה קרובה אחרי הלוויתם של קאסם סוולימאני ויד ימינו בעירק אבו מהדי אלמוהנדס שחוסל עמו, ידיעות אחרות מדברות על נקמה אחרי 3 ימים האבל ועד יום ה-40 למותם של השניים.
|
|
|
בתאריך ה-8 לאפריל 2019 הגדירה מחלקת המדינה האמריקנית את "משמרות המהפכה" האירניות (IRGC) כארגון טרור. הייתה זו הצהרה חסרת תקדים, במסגרתה הוגדרה זרוע ביצועית של צבא סדיר במדינה ריבונית כארגון טרור. להגדרה זו היו וישנן משמעויות רבות. הסנקציות הכלכליות אשר באו בעקבותיה פגעו קשות בכלכלה האירנית היות שמשמרות המהפכה מחזיקות בנתח של כ-25% מהמשק באירן, בעיקר בתחומי האנרגיה וההנדסה.
|
|
|
יעדי סבא"א, עם כינונה ב-1957, היו יישומי האנרגיה הגרעינית למטרות שלום, בטיחותם של מתקנים וחומרים גרעיניים, ומניעת קידום תוכניות פיתוח נשק גרעיני על-ידי מדינות סוררות – משימה שהפכה למשימתה העיקרית והקשה של סבא"א בעשורים האחרונים. עיקר הקושי במשימה זו נעוץ במציאת שביל הזהב לניטור פעילויותיהן הגרעיניות של מדינות אלה ללא יצירת אנטגוניזם עמן, וזאת תוך התחשבות בעמדת המעצמות למצב. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות באנטגוניזם החריף בין סבא"א בגיבוי ארה"ב לבין המשטר בפיונגיאנג שהביא לפרישת קוריאה הצפונית מהארגון ב-1994 כתגובה לעיצומים שהוטלו עליה, ולגירושם הסופי של פקחי סבא"א מתחומה ב-2009. דוגמה בולטת נוספת הייתה עוינות משטר צדאם חוסיין כלפי סבא"א על-רקע מאמצי הארגון בשנות התשעים לחשוף את תוכניתה של עירק לפיתוח נשק גרעיני.
|
|
|
1. מהי מטרתם של בתי הכלא - להעניש עבריינים או להרתיע מפני ביצוע עבירות? אם המטרה היא הענשה, אזי מידת הצלחתם של בתי הכלא תימדד בכך שהם יהיו מלאים. אם המטרה היא הרתעה, אזי הצלחתם תהיה בכך שהם יעמדו שוממים. זוהי לא שאלה פילוסופית, אלא סוגיה העומדת בלב-ליבם של חוקי העונשין. בשנת 2012 הכריע המחוקק הישראלי, בתיקון 113 לחוק העונשין, כי העונש צריך לבטא יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג העונש ומידתו. במילים אחרות: הגמול הוא נקודת המוצא, ומשם ממשיכים לבחון את הנסיבות האישיות ואת ההרתעה.
|
|
|
הרמטכ״ל מתייחס (יום ד', 25.12.19) בבינתחומי בהרצליה לאירועים הביטחוניים שעל סדר היום: ״מלחמה היא לעולם המוצא האחרון, אבל במקרים שמוצו כל הדרכים היא פתרון. מרגע שניאלץ, נפעיל את כל עוצמתו של צה״ל. כשנפעל נעשה זאת מתוך צדקת הדרך והמוסר. צה"ל צבא ההגנה בייעודו והתקפי באופיו״.
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|