הגירעון הממשלתי המצטבר לשנת 2019 גבוה ב-12.2 מיליארד שקל מן המתוכנן ועומד על סכום של 52.2 מיליארד שקל, 3.7% מהתמ"ג.

משרד האוצר פרסם (יום ב', 6.1.20) אומדן ראשוני של הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב. מן הנתונים שפורסמו עולה כי תכנון יעד הגירעון הממשלתי ל-2019 עמד על 40.2 מיליארד שקל, המהווים 2.9% מהתמ"ג. אולם עם סוף השנה - שהתאפיינה בשתי מערכות בחירות ובשיתוק המערכת הממשלתית - עולה כי הגירעון הגיע לסכום שיא של 50.2 מיליארד שקל. מדובר בגירעון גבוה ב-13.5 מיליארד שקל מן הגירעון שנרשם בסוף שנת 2018.

באגף החשב הכללי של האוצר הסבירו את הפער בין יעד הגירעון הממשלתי בתכנון התקציב לבין התוצאות בהכנסות נמוכות ב-9.2 מיליארד שקל מן הצפוי, ובהוצאות גבוהות ב-2.8 מיליארד שקל מן הצפוי.

סך ההוצאות הממשלתיות לשנת 2019 עמדו על כ-399.8 מיליארד שקל המהווים 100.7% מן התקציב המקורי. משרדי הממשלה הוציאו 348.4 מיליארד שקל, 29.9 מיליארד שקל הם תשלומי ריבית על החוב הלאומי, ו-21.4 מיליארד שקל שולמו כפירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי, בין היתר בגין פנסיות תקציביות. ההוצאה הממשלתית גדלה בכ-22 מיליארד שקל לעומת שנת 2018 - גידול של 5.8%.

תחזית הכנסות המדינה בתקציב המקורי לשנת 2019 תוכננו הכנסות שנתיות בסך 356.7 מיליארד שקל לפי הפירוט הבא: הכנסות ממסים בסך 323.1 מיליארד שקל, והכנסות אחרות בסך 33.6 מיליארד שקל.

סך הכנסות הממשלה הסתכמו בפועל בכ-347.6 מיליארד שקל, המהווים גידול נומינלי של 2.5% לעומת ההכנסות בשנת 2018. כאמור, הגביה בשנת 2019 נמוכה מהצפי בתקציב המקורי בסך של כ-9.2 מיליארד שקל.סך גביית המיסים בשנת 2019 הסתכמה בכ-317.4 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 3.5% לעומת שנת 2018.

ההכנסות ממסים ישירים עמדו על 168.5 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 3.9% לעומת אשתקד. ההכנסות ממסים עקיפים עמדו על 142 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 3.1% לעומת אשתקד. הכנסות מאגרות עמדו על סך של 6.8 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 2.0% לעומת אשתקד. ההכנסות האחרות בשנת 2019 הסתכמו בכ-30.2 מיליארד שקל - קיטון נומינלי של 6.6% לעומת אשתקד.