נתניהו בישיבת הממשלה: "אירן הסתירה ושיקרה לקהילה הבינלאומית"

מספר חודשים לפני פרוץ ההתקוממות העממית בעירק ב-1 באוקטובר 2019, פרסם עיתונאי עירקי מאמר נוקב תחת הכותרת "האם עירק הינה עלה נידף ברוח?". על-מנת לענות על שאלה זאת מן הראוי לבדוק את שורשי הבעיות בעירק הבתר-בעת'ית, המעגלים הסגורים שהיא נעה בהם מאז הקמתה, והשפעתה האפשרית של ההתקוממות האחרונה על עתידה של המדינה.

במשך שבועות עסקו פרשנים ומדינאים חובבים בשאלה: "מה קורה לארה"ב?" בעקבות ההכרזות על נטישת המזרח התיכון מזה והעדר התגובה על ההתגרויות האירניות מזה; אכן שאלה. המהלך הצבאי שביצעה ארה"ב לחיסול קאסם סולימאני, היה מאלף, אולם בא באיחור. חלף יותר מדי זמן בין ההתגרויות האירניות האקטיביות בארה"ב ובעלות בריתה באזור, במיוחד במפרץ הפרסי, לבין תגובה זו והדבר הוביל לתהליך של התפוגגות החשש האירני מפני הנחישות האמריקנית.

אחרי התגובה הצבאית של אירן על חיסולו של קאסם סולימאני, שהתבטאה ב-8 בינואר בירי טילים לעבר הבסיסים האמריקנים בעירק, נראה שאין מדובר בסוף פסוק אלא דוקא ביריית פתיחה למערכה שיעית שלמה נגד הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור. הממשל מיהר לבצע את הודעתו של הנשיא טראמפ בעקבות ההתקפה על הבסיסים האמריקנים בעירק להטיל סנקציות מיידיות על אירן ובסוף השבוע הטילה ארה"ב סנקציות על 8 בכירים אירניים.

מאות סטודנטים אירניים הפגינו (שבת, 11.1.20) נגד משמרות המהפכה ונגד הנהגת הרפובליקה האיסלאמית, בעקבות הודאת משמרות המהפכה באחריות אירן להפלת מטוס הנוסעים האוקראיני בשבוע שעבר. בהתרסקות נהרגו 176 בני אדם.

ביקור משלחת חמאס בטהרן כדי להשתתף בהלוויתו של קאסם סולימאני עורר ביקורת קשה בקרב תומכי התנועה בשטחים, נוכח המעורבות של סולימאני בפשעים כלפי האוכלוסייה המוסלמית הסונית והרג אלפי אזרחים בסוריה עירק ותימן.