מי שעוקב אחר המאבק הקונסטיטוציוני המתפתח בישראל בין הכנסת והרשות המבצעת לבין שתלטנות המערכת המשפטית, בוודאי אינו מופתע מהמקום אליו הגיע בימים אלה ומן הכיוון המסתמן לגבי ההמשך. המאבק הוא על עליונות פוליטית בדמוקרטיה הישראלית, אולם בפועל הוא מתנהל כביכול על "שאלות מוסריות" כגון: האם זכות החפות היא מוחלטת (מוגדרת כפשוטה בחוק) או שהיא זכות "בערבון מוגבל" - מותנית בפרשנות יעודית המתאימה לתפישת בג"ץ ברגע קבלת ההחלטה. האם זכות החפות שמורה לכל באותה מידה, או שהיא מותנית בשאלה מהו תפקידו של הטוען לזכות? אם הוא יריב פוליטי, זכות החפות שלו היא על תנאי, או "בתנאי ש..." אבל אם הוא איש המחנה הנכון או ההשקפה הנכונה, היא מוחלטת ובלתי-מותנית בדבר.
