מיכאל צ'רנוי ישלם 12 מיליון דולר לזאב רום, שעבד עימו שנים רבות ונטל חלק בכמה עסקות ענק. הבורר בין השניים, עו"ד רובי בכר, דחה את רוב תביעתו של רום - שהסתכמה ב-216 מיליון דולר - ודחה את כל תביעת הנגד של צ'רנוי, שעמדה על 45 מיליון דולר.

התביעות ההדדיות נגעו בעיקר לעסקה בה מכר צ'רנוי את חברת הסלולר הבולגרית מובילטל ולעסקה בה רכשו צ'רנוי וזאבי את השליטה בחברת בזק (עסקה עליה הועמדו לדין וזוכו). רום טען, כי הוא היה המתווך בעסקות אלו ולפיכך מגיע לו תשלום של עשרות מיליוני דולרים בכל אחת. צ'רנוי טען, כי הוא רק הזיק להן ולכן דרש שיחזיר את התשלומים שכבר קיבל והלוואות שניתנו לו.

רום טען, כי הוא עמד בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 מאחורי ההסכמים שלא הבשילו למכירת מובילטל לזאבי, לקבוצת דנקנר ול-לב לבייב, בהיקפים שהגיעו ל-1.2 מיליארד דולר (לבסוף נמכרה החברה למרטין שלאף, ללא מעורבות נטענת של רום). לדבריו, צ'רנוי הבטיח לשלם לו תמורת פעילותו ולכן מגיעים לו 44 מיליון דולר. בכר פסק, כי טענות אלו של רום עומדות בניגוד לדבריו בהליכים קודמים, ולפיהם זכאותו לדמי תיווך היא רק מעסקות שיתממשו בפועל. לכן, הוא אינו זכאי לתשלום כלשהו תמורת העסקות שלא הבשילו.

עוד טען רום, כי כאשר כיהן בפועל כיו"ר מובילטל, הוא חילץ אותה ממצב בו הייתה נתונה לסחיטות ולמעילות, וגם הוציא אותה מחוזים שאילצו את החברה לשלם סכומים ניכרים תמורת שירותים פיקטיביים. לכן, טען, הוא זכאי ל-5% משווי החברה בעת מכירתה לשלאף, דהיינו 110 מיליון דולר. בכר קובע, כי רום לא הציג ראיות כלשהן להתחייבות הנטענת של צ'רנוי, ואף יש ראיות לכך שהדבר לא הובטח לו. עם זאת, בכר מצא ש-רום זכאי לתמורה בעד עבודתו הרבה עבור מובילטל ופסק לו 8 מיליון דולר.

לגבי עסקת בזק טען רום, כי גם כאן היה לו חלק משמעותי במגעים בין צ'רנוי לזאבי ותבע בתמורה 15.7 מיליון דולר. בכר אומר, כי רום אכן מילא תפקיד מרכזי בעסקה, אך המחלוקת היא מהי התמורה שהבטיח לו צ'רנוי (אחרי שזאבי כבר שילם לו 7 מיליון דולר). הוא מגיע למסקנה, כי צ'רנוי הבטיח עמלה - אך לא ניתן לקבוע באיזה שיעור. בכר קובע, כי זאבי החזיר לצ'רנוי את מלוא ההלוואה שהעמיד לראשותו לרכישת 20% ממניות בזק (143 מיליון דולר בתוספת ריבית של 40 מיליון דולר), ולכן רום זכאי לעמלה. מאחר שכאמור לא ניתן היה לקבוע את שיעורה, העמיד אותה בכר על 4 מיליון דולר.

עוד תבע רום 8 מיליון דולר, בטענה שהוא חשף בפני צ'רנוי שזאבי הוציא במרמה עשרות מיליוני דולרים מקופת העסקה. בכר דחה תביעה זו, שכן רום לא הציג הוכחה כלשהי להתחייבותו הנטענת של צ'רנוי לשלם לו בהקשר זה. עוד נדחתה תביעתו של רום בסך 48.9 מיליון דולר, שלטענתו הגיעו לו לאחר שצ'רנוי והיהלומן דן גרטלר נישלו אותו ממיזם לכריית יהלומים בקונגו. בכר אומר, כי רום לא הוכיח את טענתו העיקרית ולפיה צ'רנוי גרם להפרת הסיכום המשולש ולא הביא לעדות את גרטלר (ממנו קיבל בנפרד 9 מיליון דולר - עובדה אותה הסתיר מ-בכר).

כאמור, בכר דחה את תביעותיו הנגדיות של צ'רנוי. הלה טען, כי על רום להחזיר לו 9 מיליון דולר שהלווה לחברה משותפת ואשר בהם השתמש לצרכיו הפרטיים. בכר אומר, כי לכאורה הצדק איתו - אך צ'רנוי לא התמודד עם העובדה, שהחברה הייתה בשליטתו (75%) ושהוא לא דרש את פרעון ההלוואה כאשר העניק ל-רום במתנה את מניותיו בה. צ'רנוי גם תבע 27.5 מיליון דולר, בטענה ש-רום מסר לו מידע שגוי על זאבי ערב עסקת בזק. בכר קבע שאין ממש בתביעה זו, העומדת בניגוד לטענתו הבסיסית של צ'רנוי בדבר מעמדו הזוטר והטכני של רום בעסקיו; לצ'רנוי היו די כלים לבחון את מצבו של זאבי; ולא היה משקל של ממש, אם בכלל, לדעתו של רום בעת שהתקשר עימו.

צ'רנוי גם דרש לקבל את 7 מיליוני הדולרים ששילם זאבי ל-רום, בטענה שהלה התחייב להעבירם אליו אם זאבי לא יפרע את מלוא ההלוואה. בכר דחה תביעה זו, שכן כבר קבע שההלוואה נפרעה. לבסוף דרש צ'רנוי לקבל בחזרה 3.5 מיליון שקל ששילם ל-רום במסגרת היפרדותם בשנת 2002. בכר דחה דרישה זו, באומרו שצ'רנוי לא הוכיח שמתן הכספים היה מותנה בתנאים כלשהם.

פסק הבוררות ניתן באוקטובר שעבר, וכעת (8.1.20) מבקש רום מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר אותו. את רום ייצגו בבוררות (שהחלה בשנת 2010) עוה"ד רלי לשם ולירן בר-שלום, ואת צ'רנוי - עו"ד ירון קוסטליץ.