רופא שטיפל במבוטחי קופ"ח כללית <br>במרפאתו הפרטית - לא יוכר כעובד הקופה

בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה את ערעורו של ד"ר מנצור טורבטי, רופא שטיפל במבוטחי קופת חולים כללית, וביקש להכיר בו כעובד הקופה לשם קבלת פיצויי פיטורין. בית הדין דבר בפסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שקבע כי ד"ר טורבטי עבד כעצמאי, בתקופת המחלוקת.

ד"ר מנצור טורבטי עלה מאירן בקיץ 1980, וכמה חודשים אחר כך, החל לעבוד כרופא מחליף במרפאות שונות של הקופה, עד שפוטר בשנת 85' עקב צמצומים. לגבי תקופה זו, ישנה הסכמה כי הרופא היה "עובד" של הקופה.

ואולם, בד בבד עם עבודתו כרופא מחליף, החל ד"ר טורבטי בשנת 1982 לטפל בחולי הקופה, כמו גם בחולי קופות אחרות, במסגרת מרפאה פרטית שהקים. לצורך כך, נחתם בין הצדדים הסכם מפורט, לפיו לא ייווצרו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, קרי, הוא ישמש כרופא "עצמאי".

עוד הוסכם, כי טורבטי יקבל במרפאתו את חברי הקופה בכל ימות השבוע בשעות קבועות (הן שעות קבלת הקהל), ואף מחוץ להן, בכפוף לקבלת אישור מאת הגורם המוסמך בקופה. הלכה למעשה, ד"ר טורבטי הוא שקבע את שעות פעילות המרפאה, ובתוך כך את שעות קבלת חולי הקופה, שהתמצו בשלוש שעות יומיות.

הכללית לא התחייבה להפנות אל טורבטי חברים או לשלם לו סכום חודשי מינימלי. יתירה מזו, הרופא לא נזקק לאישורה של הקופה על-מנת לקבל חולים של קופות חולים אחרות ובפועל, טיפל במרפאתו הפרטית, במהלך שעות קבלת הקהל של הקופה, גם בחברי קופות החולים המאוחדת, מכבי ולאומית. עם זאת, הקופה הנחתה אותו בנושאים שונים הנוגעים לטיפול במבוטחיה לרבות, הנחיה באשר לרישום תרופות המאושרות לשימוש על-ידה.

ד"ר טורבטי קיים קשרי עבודה עם הכללית בין חודש ינואר 1981 ויוני 1993. לטענתו, לאורך כל התקופה האמורה היה הוא בגדר "עובד" הקופה. הקופה מודה, כי התקיימו בין הצדדים קשרי עבודה, אך טוענת כי בחלק מהתקופה היה טורבטי "עצמאי".

ביה"ד האזורי מפצל הדיון בתביעה
וקובע: התובע היה עצמאי

בהסכמת הצדדים, החליט בית הדין האזורי לעבודה לפצל את הדיון בתביעתו של הרופא, כך שתחילה תידון השאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. בפסק דין חלקי קבע בית הדין, כי בין המערער לקופה שררו יחסי עובד-מעביד בתחילת ההתקשרות ביניהם, ואילו בהמשכה היה טורבטי בגדר "עצמאי". על חלקה של ההחלטה הקובעת שלא שררו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד ערער טורבטי לבית הדין הארצי, באמצעות עו"ד יורם וינוגרד.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כאמור, כי בתקופה זו, בה טיפל טורבטי במבוטחי הכללית במסגרת מרפאתו הפרטית, לא התקיימו יחסי עובד-מעביד. בהחלטתו, ציין בית הדין כי הקופה מעסיקה רופאים בשתי צורות העסקה: האחת - רופאים שכירים ובהם רופאים מחליפים, ורופאים המבצעים תורנויות, כוננויות וכדומה; והשניה - רופאים עצמאיים העובדים במרפאותיהם.

רופאים מהסוג השני, שד"ר טורבטי נמנה עליהם, אינם משתלבים באופן ישיר במפעלה של הקופה, והינם בגדר נותני שירותים חיצוניים. כן נקבע, כי טורבטי ניהל עסק עצמאי משלו וכי הפיקוח שהפעילה הקופה על עבודתו נבע מטיבה של ההתקשרות ולא היה בה כדי להוציא את התובע מגדר "עצמאי", ולהופכו ל"עובד".

המערער: עבודתי שולבה במסגרת הארגונית של הכללית

בערעורו, טען ד"ר טורבטי, כי עבודתו היתה משולבת במסגרת הארגונית של הכללית, והיא פיקחה עליה, התערבה בה ואף ביקרה אותה. כן הוסיף, כי העובדה שעבודה מתבצעת בבית איננה קובעת ואיננה מונעת את סיווג היחסים כיחסי עובד-מעביד. זאת, אף אם יש בהתקשרות משום סממנים של "קבלן עצמאי". כך, לדבריו, הוא עמד גם במבחן 'הקשר האישי'.

הכללית, שיוצגה על-ידי עורכי הדין תמר וגיא גולן, טענה כי המערער הוא שפנה אליה בבקשה לעבוד כרופא עצמאי ובהתאם נקבעו תנאי ההתקשרות הברורים עימו, שהיו אף מובנים לו, והמבטאים את כוונתם; המערער אינו עומד במבחן ההשתלבות על שני פניו ואף לא במבחן הקשר האישי, בין היתר, מאחר שבאותן שעות פעילות קיבל מבוטחים של קופות חולים אחרות והיה בעליו של הציוד הרפואי כמו גם האחראי לשכירת המרפאה והפעלתה.

עוד טענה הכללית, כי הנחיות הקופה למערער נועדו להבטיח רמה מקצועית מסויימת, המתחייבת מגוף נותן שירותים; המערער נרשם כעצמאי במס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי - עובדות המצטרפות למכלול העובדות המעידות ומבססות את מעמדו כעצמאי.

ביה"ד הארצי מכריע בשאלת הסיווג לפי 'המבחן המעורב'

הנשיא סטיב אדלר קבע בהחלטתו, כי המבחן הרווח לקביעת מעמדו של עובד, האם הוא "עובד" או עצמאי", הוא 'המבחן המעורב'. "מבחן זה מכיל בקרבו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים כגון: כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמע"מ; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. עם זאת נפסק, כי מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב וכי יש להעניק לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב".

"מבחן ההשתלבות מצדו מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה. ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי, היינו - האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו".

פן חיובי ופן שלילי למבחן ההשתלבות

"אשר לפן החיובי של מבחן ההשתלבות", קבע אדלר, "המערער אמנם ביצע עבודה שהינה חלק מליבת עיסוקה של הקופה, קרי - מתן טיפול רפואי לחבריה. אולם, גופים דוגמת הקופה רשאים לבצע את עיסוקם באמצעות קבלנים או גופים אחרים ואף יתכן, כבמקרה דנן, שמכלול מאפייני יחסי הצדדים יצביעו על ביצוע עבודה אישית... להגדיר 'מעגלים' של עיסוק. במקרה שבפנינו המעגל הפנימי של עיסוקה של הקופה הוא העסקת עובדים במרפאות ובבתי החולים שבבעלות הקופה, ואילו המעגל החיצוני של עיסוקה הנו זה של מסירת טיפול רפואי בחברי הקופה לרופאים עצמאים, דוגמת המערער".

"אשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות", המשיך הנשיא אדלר בהחלטתו, "ממכלול נסיבות המקרה עולה, כי המערער ניהל, משך כל תקופת העבודה במסגרת מרפאתו, עסק עצמאי בבעלותו הפרטית. חברי הקופה לא היו מחוייבים להימנות עם מטופליו והקופה מצדה, לא התחייבה לשלם לו סכום מינימלי כלשהו. משכך, המערער התחרה יחד עם רופאים אחרים בסביבת מרפאתו על לב המטופלים".

"בנוסף, המערער טיפל במבוטחי מספר קופות חולים, בו זמנית, ולא נזקק לאישור המשיבה לצורך כך. קביעת שעות עבודתו, יעילותו והזמן שביכר להקדיש לכל מטופל העניקו לו את היכולת להשפיע על גובה הכנסתו. בדומה, המערער היה בעליו של הציוד במרפאה והאחראי הבלעדי להוצאות שכירת המרפאה, סידורה והפעלתה וגם באלה היה כדי להשפיע על גובה הכנסתו השוטפת ולהצביע על ניהולו של עסק עצמאי".

בית הדין הוסיף הערה חשובה: "בבוא בית הדין ליישם את המבחנים המדריכים בקביעת מעמדו של מבצע עבודה, עליו להתחשב גם בהשלכות העשויות לנבוע מהכרעתו. במקרה זה, ידיעה שיפוטית היא, כי מוסכם בין אלפי רופאים לבין קופות החולים השונות, שהרופאים יבצעו עבודה במרפאותיהם כעצמאים. הסדר זה טומן בחובו יתרונות לרופאים ועל-כן רבים מבקשים להיחשב עצמאים. זאת ועוד, אין המדובר במקרים של ניצול מבצעי עבודה או של מי שזוכים לתנאי עבודה נחותים כתוצאה למסגרת העסקתם. משכך, אין מקום לזעזע ענף עיסוק שלם על-ידי שינוי כללי ההתקשרות הנוהגים בו".

הנחיות וסידורי עבודה כמייצרים יחסי עובד-מעביד

"מקובלת עליי הטענה", הוסיף הנשיא אדלר, "כי ייתכנו מקרים בהם עבודה מבוצעת מחוץ ל'מפעל' על-ידי עובד שכיר. כך, ככל שהמעסיק מכביר בהנחיות וסידורים, ובכך מקטין את יכולתו של מבצע העבודה לשלוט על ביצוע העבודה, להצליח במעשיו ולהגדיל את הכנסתו, אזי מתקרב מבצע העבודה למעגל המרכזי של עסקו של ה'מפעל' ואף ייחשב ל'עובד' המפעל".

"אולם, במקרה דנן, המערער הוא שהיה אדון למעשיו. ביכולתו היה להגדיל את הכנסתו, ובפועל אף עשה כן. כך, המערער הוא שקבע את מרבית שעות עבודתו, שלט על משך הזמן שהקדיש לכל מטופל, על הוצאות הפעלת מרפאתו וכל כיוצא באלה. כמו כן, המערער לא רק ביצע את עבודתו מחוץ ל'מפעל' הקופה, אלא גם טיפל בחברי קופות אחרות, היינו - קבע את היקף עבודת מרפאתו".

"יתירה מזו, כוונות הצדדים הברורה, המוצאת ביטויה בהסכם שנחתם ביניהם בשנת 1982, היתה שהמערער יטפל בחברי הקופה במרפאתו כעובד עצמאי. בהתאם, דיווח המערער לשלטונות המס (והמע"מ) על הכנסותיו מעבודתו במרפאה כעצמאי ואף נרשם בביטוח הלאומי ככזה".

באשר לעבודה אצל מספר מעסיקים, כתב הנשיא בהחלטתו: "מקובלת עליי טענת בא כוח המערער, לפיה יכול שאדם יעבוד אצל מספר מעסיקים. אולם, מקום בו אדם מבצע עבודה ב'מפעלו', ובתוספת לכך מבצע עבודה עבור מספר מקבלי עבודה (הקופות) ואף מקבל לקוחות אחרים (חולים הממנים טיפול בעצמם) - ייחשב הוא כעובד עצמאי".

לפיכך, דחה בית הדין את ערעורו של ד"ר טורבטי וחייבו בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.

לדברי עו"ד תמר גולן, שייצגה את שירותי בריאות כללית, קביעה זו הינה משמעותית ביותר ויש בה כדי להכשיר את העסקתם של אלפי רופאים בישראל כעצמאים.

ע"ע 1392/02 ד"ר מנצור טורבטי נ' שירותי בריאות כללית