ארה"ב וסין חתמו (יום ד', 15.1.20) על הסכם סחר, המוגדר כ"שלב ראשון" בניסיון לסיים את מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם. במסגרת הסכם זה, תגדיל סין את הרכישות בארה"ב, ורוב המכסים שהטילה ארה"ב על הייבוא ממנה יישארו בעינן. ההסכם נחתם בבית הלבן בידי הנשיא
דונלד טראמפ וסגן ראש ממשלת סין, ליו הי.
טראמפ החל את מלחמת הסחר ב-2018, לנוכח הגרעון המסחרי העצום של ארה"ב מול סין (420 מיליארד דולר מתוך סחר הדדי בהיקף כולל של 660 מיליארד דולר באותה שנה). טראמפ טוען, כי ממשלת סין מעניקה סובסידיות לחברות מקומיות, וזאת בניגוד להסכמי הסחר הבינלאומיים, ומבצעת הפרות שיטתיות של קניין רוחני אמריקני. טענה נוספת היא, שבייג'ינג מבצעת מניפולציות בשער היואן, כדי להקל על הייצוא ממנה ולהקשות על הייבוא אליה.
במסגרת מלחמת הסחר, הטיל טראמפ מכסים של עד 25% על ייבוא מסין בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. סין הגיבה במכסים דומים, אך על ייבוא בהיקף קטן בהרבה - שכן היקף הייבוא שלה מארה"ב הוא רבע בלבד מן הייבוא האמריקני ממנה. שתי המדינות ניהלו שיחות בשנתיים האחרונות, וההסכם כעת הוא כאמור צעד ראשון בלבד בדרך להסכם כולל שיתן מענה לחששות האמריקניים ויוביל להסרת המכסים.
הסעיף המרכזי בהסכם הוא התחייבות סינית לרכוש מארה"ב מוצרים ב-200 מיליארד דולר נוספים בפריסה למספר שנים. מדובר בעיקר במוצרי חקלאות, אנרגיה ותעשיה, וכן ברכישת שירותים אמריקניים. הבית הלבן לא מסר את כל הפרטים, אך ציין שהייצוא החקלאי יעלה כבר בשנה הראשונה מ-24 ל-40 מיליארד דולר. לדברי הממשל, ההסכם כולל יעדים כספיים מוגדרים לרכישות הסיניות השנה ובשנה הבאה. בשלב זה לא הסכימה סין לבצע שינויים מבניים בהתנהלותה הכלכלית, כפי שדרשה ארה"ב, ונושאים אלו יידונו בהמשך המו"מ. עם זאת, לארה"ב יהיה קל יותר לאכוף את ההתחייבות הסינית לייבוא ספציפי, מאשר לנהל ויכוחים ארוכים בשאלות מבניות.
מאבק הסחר עם סין הוא חלק מאסטרטגיית "ארה"ב תחילה" של טראמפ בתחום הסחר, הנושאת פירות בשנה האחרונה. בשנת 2018 הסכימה
קוריאה הדרומית להפחית ב-30% את ייצוא הפלדה לארה"ב, ובכך העניקה זריקת עידוד לתעשיית הפלדה המקומית. בשנה שעברה חתמו ארה"ב, קנדה ומקסיקו על הסכם סחר חדש, אשר בין היתר מעלה את השכר במקסיקו ובכך מגביל את התחרות מצידה מול הפועלים האמריקנים. טראמפ גם מתמקד בהסכמי סחר בילטרליים, אותם הוא מעדיף על פני מגנוני הסחר החופשי של הסכמי הסחר הרב-לאומיים. הוא מקווה, שהתערבות ישירה זו תפחית את הגרעון המסחרי של ארה"ב עם רוב המדינות החשובות.