שופט בית משפט השלום בתל אביב,
עלאא מסארווה, אסר (יום א', 19.1.20) על המשטרה לבצע חיפוש בפלאפונים של שלושה מארבעת מקורבי ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, החשודים בהטרדתו של
שלמה פילבר. מסארווה שינה את החלטתו המקורית בעקבות פסיקתו העקרונית והתקדימית של בית המשפט העליון בחודש שעבר בסוגיה זו.
יונתן אוריך - יועצו של נתניהו,
עופר גולן - דובר משפחת נתניהו,
יוסי שלום וישראל אינהורן חשודים שהטרידו את עד המדינה בתיק 4000. המשטרה חושדת כי אוריך וגולן שלחו את שלום ואינהורן לקרוא בכריזה ליד ביתו של פילבר.
הארבעה נחקרו בסוף חודש אוקטובר והחוקרים ביקשו וקיבלו מהם את הפלאפונים לצורך עיון בהם. לאחר מכן טענו הארבעה, כי החיפוש המקורי, המכונה "מאולתר", היה שלא כחוק, שכן לא נאמר להם שהם יכולים לסרב למסור את המכשירים. מסארווה ובית המשפט המחוזי אישרו את בקשת המשטרה שנעשתה בדיעבד לבצע חיפושים נוספים בטלפונים, למרות ביקורתם החריפה על התנהגותה.
בחודש שעבר קבע בית המשפט העליון לראשונה כי במצב כזה יש לבחון בצורה דו-שלבית את הפגמים שנפלו בהתנהלות המשטרה. תחילה יש לבחון מהי הזיקה בין החיפוש האסור לבין היסוד העבודתי של הבקשה המאוחרת לחיפוש נוסף. רק אם נמצא שאין זיקה ישירה שכזאת, על בית המשפט לדון באיזון הפגיעה בין זכויותיו של החשוד לבין צרכי החקירה, ולאשר את החיפוש המאוחר אם הפגיעה אינה חמורה דיה כדי למנוע זאת.
העליון קבע כי במקרה הנוכחי הפגיעה חמורה במיוחד, ויש למנוע מן המשטרה את החיפוש המאוחר. אולם, הוא החזיר את הדיון למסארווה כדי שיקבע עובדתית האם אכן הבקשה המאוחרת מבוססת על עובדות שהתגלו בחיפוש הבלתי חוקי.
כעת קובע מסארווה כי לגבי אוריך, שלום ואינהורן - אין כל אפשרות להפריד בין הראיות החוקיות לבין הראיות הבלתי חוקיות שהושגו בחיפוש המאולתר. במצב זה, על-פי פסיקתו של העליון, אין לאשר למשטרה לבצע חיפוש נוסף כעת. לעומת זאת, בעניינו של גולן הוא מצא שלמשטרה היו די ראיות לכאורה נגדו, עוד לפני החיפוש, ובית המשפט היה מאשר בקשה זו על-פי אותן ראיות מקוריות. לפיכך, התיר מסארווה למשטרה לחפש בטלפון של גולן - תוך מגבלות שיבטיחו שהחיפוש לא יהיה מעבר לדרוש לצרכי החקירה.