ועדת הכספים דנה (יום ב', 20.1.20) בעניין תקציב בנק ישראל. במסגרת הדיון, הציג נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, סקירה כלכלית, בה התייחס למצב במשק, לגרעון, ליחס החוב-תוצר, לפריון, לתעסוקת מגזרים ולנושאים נוספים.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, פתח את הדיון: "אנחנו שמחים לארח כאן את הנגיד לראשונה, במסגרת הסדר שנקבע בעבר, אנחנו לא מאשרים את תקציב הבנק, אך הוא מוצג לפנינו. לצד כך נבקש לקבל תמונה כללית, ולקבל תשובות, כמו למשל מה קורה עם נושא תמלוגי הגז".
הנגיד ירון: "המשק בשנים האחרונות צמח באופן נאה. התחזית היא שב-2020 צפויים להיכנס להאטה מסוימת, גם כתוצאה מהירידה בשכר העולמי וכן בשל התקציב הפיסקאלי".
- לעניין השכר, אמר כי "יש שיעור צמיחה נאה של השכר, יש התמתנות בקצה, אנחנו מנסים לראות מה נתוני הקצה של שוק העבודה. שוק העבודה הדוק אך לא ממשיך להתהדק. השיעור בקצה יורד, אך עדיין גבוה. צריך לבחון כאן לאן המגמות הולכות";
- לעניין היצוא, אמר הנגיד כי "ייצוא השכורות פחות או יותר קבוע, אך יצוא השירותים עולה, והוא גבוה יותר מהממוצע ב-oecd".
- לעניין האינפלציה, ציין ירון כי "לקראת 2018 יש עלייה קלה לכיוון יעד האינפלציה, שנת 2019 הסתיימה ב-0.6 אחוז, בנק ישראל כל הזמן בוחן זאת, כדי לדעת לאן המגמות הולכות. אם מסתכלים על תחזית חטיבת המחקר, אנחנו צופים שבחצי השני של 2020, בעיקר שיצא מדד יוני הקודם, האינפלציה תחזור לתחום התחתון של היעד" לעניין השפעת המוצרים הסחירים והבלתי סחירים על האינפלציה הוסיף הנגיד כי "אנו צופים שהשכר ימשיך להעלות באופן הדרגתי את האינפלציה, ויחזיר אותה לתחום התחתון".
- לעניין הריביות, הציג הנגיד סקירה של סיבוב של הורדות ריביות בעולם: "יש שינוי בטווי המוניטרי, ואין ספק שהוא גם השפיע עלינו בבחינת תוואי הריבית. בתחילת השנה המשק צמח והאינפלציה ביוני הגיעה כמעט לאחד וחצי, הלכו לעליית ריבית, היה מאז מעין סיבוב שהשפיע גם עלינו. הריבית הריאלית בישראל איננה נמוכה בהשוואה בינלאומית, זה משקף חלק מהפעילות שלנו, וכך שאנחנו פעילים מול אירופה ומול ארה"ב".
בין אתגרי המשק, בטווח הקצר של בין שנה לשלוש שנים, הציב הנציב את נושא הגרעון, ובטווח הארוך את נושא הפריון.
הפרופסור ירון שיבח את העמדת החוב תוצר על שיעור של כ-60 אחוזים, אך הזהיר כי "בעדר צעדים מרסנים, הגרעון יעלה ויחס החוב לתוצר צפוי להתגבר".
"גרעון שתומך ביחס חוב תוצר כזה, עומד על סביב 2.5 אחוזים. ב-2020 יהיה תקציב המשכי, אם הוא יחול על כל השנה, אז הצפי הגרעון ל-2020, הוא כ-3.3 אחוזים. ב-2021, יהיה צורך בצמצום של עוד שלושת רבעי חוב תוצר, כדי להתכנס לאזור ה-2.5 האופטימלי. שתהייה ממשלה שתוכל לקבל החלטות, תהיינה החלטות לא קלות" הוסיף הנגיד.
מהנתונים שהציג הנגיד, עלה עוד, כי הרחבת תקרת ההוצאות בהתאם להחלטות הקיימות של הממשלה, ותוואי הגידול הבסיסי בהוצאות, צפויה להביא להגדלת הגרעון, ולכך שיעמוד על כ-4.2 אחוזים בשנת 2020.
הנגיד התייחס גם לפריון העבודה בישראל ואמר כי זה "יחסית נמוך למדינות המפותחות. עד היום הצמיחה באה בצורת גידול בשיעורי התעסוקה כמעט בכל המגזרים, למעט נשים ערביות וגברים חרדים. כדי להגדיל את הצמיחה, אנחנו רוצים להתמקד בנושא הפריון".
הנגיד הציג כי הגדלת שיעור התעסוקה במגזרים אלה, תשפר את התוצר לנפש. יו"ר הוועדה התייחס לנקודה זו וציין כי "מדינת ישראל לא עשתה כלום למען זאת. חוקקתי חוק לאפליה מתקנת להעסקת חרדים, שאלתי כמה הועסקו במסגרת זו, השיבו לי שאף אחד".
ח"כ
אבי ניסנקורן: "בניגוד להחלטת הממשלה אין עידוד של אוכלוסיות. גם לעניין נשים חרדיות שהשתלבו, השאלה באיזו רמה, ומה התרומה של הדבר לפריון".
ח"כ
מיכאל מלכיאלי: "הנגיד, התבטאת בנושא התעסוקה כי אם החרדים לא ישולבו יעלו המיסים ב-16 אחוזים. אמירה שלא הייתה צריכה להיאמר בתקופת בחירות, הייתי מצפה ממך לומר, שלולא המדינה תמשיך לבנות חסמים לגברים חרדים בשוק התעסוקה, תהיה עליית מיסים ב-16 אחוז. יש רבים שרוצים להשתלב. אני מבקש שתוציא אמירה למדינת ישראל, שתפסיק לבנות תקרות זכוכית לגברים החרדים שכן רוצים להשתלב".
ח"כ
עודד פורר: "האינטרס פה הוא לא שלכם או שלי, הוא אינטרס של מדינת ישראל. אי-אפשר להשיג את זה בלי שמישהו חס וחלילה ילמד לימודי ליבה. גם בנושא חינוך יש חידלון גדול מאוד של הממשלה, יש ירידה חדה במתמטיקה ומדעים ב-4-5 שנים האחרונות, לא נוכל לקיים מדינה עם צבא של עולם ראשון, שהרמה במבחני פיזה, היא ברמה של עולם שלישי".
הנגיד הציג כי פריון העבודה בישראל נמוך ביחס לזה של המדינות המפותחות. בצד הפתרונות, הדגיש הפרופסור ירון את עניין המיומנויות כגורם משפיע: "הפער הגדול ביותר הוא דווקא בעשירונים התחתונים. הפער מתחיל כבר בגילים הצעירים". הנגיד הציג את מבחני המיומנויות השונים, בהם ישראל רחוקה מהממוצע, ללא מגמת שיפור לאורך השנים.
לעניין הוועדה ליציבות פיננסית אמר הנגיד כי "זהו חוק חשוב, היו לנו פגישות עם רגולטורים רבים, אני יכול להגיד שישנה תוכנית עבודה מוסדרת, שבה כל רגולטור הציג את הנושאים שתחת חסותו, כמעט כולם הציגו, זאת כדי שיהיה שפה משותפת, ואנחנו מתכללים הכל יחד. הוועדה הוקמה והיא פועלת והיא עובדת לפי מודלים מקצועיים".
קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז לא מתוקצבת
ח"כ אורית פרקש הכהן: "כיצד נערך בנק ישראל להקמת קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז'? מה התשתיות שהקימו, מה הצפי של הבנק לתחילת פעילות הקרן? עד ששר האוצר לא יקים את מועצת הקרן לא נוכל להיערך. יש ויכוח סביב זה, למה אתה נגיד הבנק, לא מתערב?".
פרונסואז בן צור, מנהלת מיזם הקרן האזרחית לרווחי הגז: "לא אנחנו ולא המועצה אחראים לוועדת ההשקעות, אנחנו כפופים לחוק. ללא מוסדות הקרן, המועצה והוועדה, לא תהיה מדיניות של השקעת כספים, לא נוכל להשקיע את הכספים ללא מדיניות. מי שמתווה זאת, זו המועצה בוועדת ההשקעות. אותם מוסדות יוקמו רק אם יהיו בה חברים נציגים מהציבור, הוועדה הוקמה לפני שנתיים והתפזרה ללא ועדת איתור. היא התפזרה כי הוועדה לא הצליחה להתכנס בעקבות קושי בתנאי ההתכנסות. החוק אומר שמי שמאשר את הגופים זו המועצה והיא לא מתכנסת".
ח"כ גפני: "המדינה כשלה בעניין הזה, יש חוק מסודר, ועדת האיתור נעלמה והתוצאה חד-משמעית - כשלנו. בעניין הזה מדובר בהרבה מאוד כסף - כ-450 מיליארד שקל ושום דבר לא קרה עד לרגע זה. זה חוסר אחריות וכל מי שבעניין הזה נגוע בחוסר האחריות".
לשאלת ח"כ
אחמד טיבי, הציגו אנשי הבנק כי בבנק מועסקים 13 עובדים מהמגזר הערבי, "בתפקידים משמעותיים", ו-24 עובדים מהמגזר הערבי. בבנק ציינו כי בכוונתם לפעול לעליית העסקה של כלל המגזרים בבנק, וכי קבעו רף לשם כך בשנת 2020.
תקציב הבנק ל-2020 יקטן לכ-1.23 מיליארד שקל
במסגרת הצגת תקציב, עלה כי תקציב הבנק לשנת 2019 עמד על כ-1.23 מיליארד שקל, ותקציבו לשנת 2020 יעמוד על כ-1.07 מיליארד שקל, ירידה של כ-12.4% לעומת תקציב 2019. התקציב ב-2020, יהיה דומה לתקציב 2017 של הבנק.
הסעיפים הבולטים בתקציב הבנק הם מטה וסיוע (כ-250 מיליון), ביצוע תפקידי הבנק (כ-242 מיליון) גמלאות (כ-297 מיליון), השקעות (כ-116 מיליון), הדפסת כסף (כ-89 מיליון) ושיתוף נתוני אשראי (כ-75 מיליון).
תקציב ההרשאה להתחייב של הבנק לשנת 2020 יעמוד על כ-370 מיליון שקל, תקציב ההרשאה להתחייב לשנת 2019 עמד על כ-336 מיליון שקל.
לצד אלה, הועברו כ-48.5 מיליון שקל עודפי הבנק בשנת 2019, לשימושו בשנת 2020, מרביתם במסגרת השקעות חוצות שנת תקציב.
על-פי מסמך מרכז המחקר ומידע של הכנסת, שנכתב לקראת הדיון, סעיף 'ניהול נכסי קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז' לא תוקצב לשנת 2020. במענה לפניית המרכז, הסבירו בבנק ישראל כי הצפי של משרד האוצר להתחלת פעילות הקרן הוא בסוף שנת 2021, אז צפויים להצטבר בקרן כמיליארד שקל. עוד מוסבר במסמך כי נכון לינואר 2020, טרם הוקמו המוסדות הנדרשים להפעלת הקרן וטרם הוקמה ועדת ההשקעות של הקרן, שתנחה את בנק ישראל כיצד להשקיע את כספי הקרן, ולכן עדיין אין צורך בתקצוב לשנה זו. עד כה נעשתה בבנק ישראל הערכה ראשונית לעניין. על-פי הודעת בנק ישראל לגבי העברת יתרות משנת 2019 לשנת 2020, בסעיף תקציבי זה, יועברו כעודפים כ-2.3 מיליון שקל.
