|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תיאטרון הבימה חוגג 90 שנה להיווסדו ומעלה מופע מוסיקלי המורכב מן הרגעים והשירים של מחזות הזמר שהועלו בו במשך השנים ● הלהקה נהדרת, אך הכוכבת הראשית עזבה והקהל לא עודכן
|
|
להקה נהדרת [צילום: חיים נוי]
|
|
|
|
|
מחזות זמר רבים הועלו במשך השנים בתיאטרון הבימה, החוגג 90 שנה להיווסדו ולציון האירוע, הופק מופע מוזיקלי וססגוני, המורכב מכל הרגעים והשירים הבלתי נשכחים של אותם מחזות זמר שלא נס ליחן. ההפקה בגרסתה הראשונה הועלתה אשתקד בתיאטרון הספרייה שליד בית צבי בשיתוף עם הבימה שהמשיכה בהצגת המופע, תוך שינויים במבנה ההצגה ובשירים השונים. המופע מועלה עתה בבית החייל או באולם אריסון בתל אביב על-ידי תיאטרון הבימה, בשיתוף תיאטרון הספרייה.
ההפקה גייסה למופע המושקע כוכבים ובהם גלית גיאת, ניקי גולדשטיין, לירז צ'רכי ועידו רוזנברג וכן להקה של 14 מבוגריו הכישרוניים במיוחד של בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן, שהוכיחו כי הם אלה כוכבי המחר.
הסתבר השבוע, כי לירז צ'רכי כבר עזבה את המופע, אך איש לא טרח ליידע את הקהל, למחוק את שמה מהפלקטים או מהתוכנייה המחולקת לקהל. מקובל תמיד בכל תיאטרון להודיע ולציין שינויים בהרכב השחקנים, מה עוד שמדובר באחת מכוכבות המופע. ניתן היה פשוט למחוק את השם בטוש. אבל, כנראה שבהבימה סברו שאין זה חשוב מספיק ואולי עלול לפגום במכירה לקהל הצופים הפוטנציאלי.
ואם כבר מדברים על שמות שחקנים, התוכנייה המקורית אפילו לא עברה הגהה ושמה של אחת השחקניות שונה, בשוגג, למירה, בעוד שמה הנכון הוא מירב (הררי).
הבמאי המוכשר אלון אופיר, ליקט ממיטב הלהיטים המוזיקליים שהעלה התיאטרון ובהם קברט, אוליבר, סיפור הפרברים, אירמה לה דוס, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, הכבש הששה עשר, בוסתן ספרדי, מרי לו וסלאח שבתי. המופע מורכב מביצועים נפלאים למיטב המיוזיקלס של הבימה, לאורך השנים כשבטווח משובצים מערכונים קצרים, לעתים רדודים, ארוכים ומייגעים, לא תמיד מצחיקים וניתן היה לצמצמם למינימום, אפילו לוותר עליהם. ניקי גולדשטיין הוא וירטואוז בתחום ולמרות זאת מצליח לעורר גלי צחוק בקרב הצופים. גם כשהוא מאלתר.
הכוריאוגרף עוז מורג הפגין שוב את כישרונו המדהים בהעלאת סצנות מחול וקצב נפלאות, מה גם שעמדו לרשותו שחקנים נפלאים.
כוכב המופע הוא ניקי גולדשטיין המוכשר. ניקי הוא בדרן, שחקן וזמר מקסים, שובה נפש, היודע להגיש את הטקסט שהושם לפניו בכישרון רב.
גלית גיאת מפגינה יכולת שירה וקצב נפלאים ומקצועיים.
עידו רוזנברג הציג ושר ממיטב המיוזיקלס בחן ובקלילות נעימה ואין ספק שהוא רב כשרון.
בראבו מיוחד מגיע ללהקת השחקנים הצעירה, כולם בוגרי בית צבי והם אלה שיהיו כוכבי המחר (אם רק יהיו פתוחות לפניהן הדלתות המתאימות).
אור אילן, כוכבת של המופע: מוכשרת ביותר, זמרת ורקדנית מדהימה ופרפורמרית במלוא ישותה. הכישרון פשוט זולג ממנה והיא בהחלט עשויה להיות אחת מכוכבות התיאטרון בארץ.
אניטל אלבחר היא זמרת, שחקנית ובדרנית מספר אחת, גם זמרת חתונות, ויש לה פוטנציאל רב.
אדיר מור הוא שחקן וזמר מוכשר ביותר ורב כישרון. ניר שיבר אף הוא זמר מצוין עם יכולת קולית משובחת. הסצנה עם בנות הלהקה "הילדה הכי יפה בגן" היא קסומה ויפה. אלינור פלקסמן נכנסה בהצלחה נפלאה לנעליה של לירז צ'רכי והקסימה בדואט מתוך שלמה המלך ושלמי הסנדלר ביחד עם גלית גיאת הנהדרת.
אלווירה כוחנוף היא האחראית להדרכה הקולית, המקצועית והמרשימה והניהול המוזיקלי הוא של אמיר לקנר המוכשר. את קטעי הקישור כתב בהומור ובכישרון שלומי מוסקוביץ'. לטעמי, המלל קצת מייגע, ונחוץ לקצרו או ללטשו וכאמור אפילו לוותר עליו.
|
|
הכותב הינו עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
| תאריך:
|
01/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/11/2009
|
|
חיים נוי
|
|
|
ניתן להסיק ברמה גבוהה של ודאות מהניסיון שנצבר בשישים ואחת שנות קיומה של מדינת ישראל כי שיטת הממשל והמשפט אינה תואמת את צרכי המדינה.
|
|
|
|
|
לא להאמין, אבל למטבח הישראלי יש שם טוב אפילו בארצות שמעבר לים. באחרונה הוא זוכה להצלחה מרשימה במסעדות שנפתחו על-ידי שפים ישראלים לשעבר, שהחליטו לנסות את מזלם דווקא מחוץ לגבולות המדינה.
|
|
|
|
|
ספרו הראשון של אפרים קישון נקרא "העולה היורד לחיינו" (1951, עם איורים של המחבר עצמו), ובפרפראזה על הכותר המבריק של קישון, שהיה בעל מבטא מלעילי הונגרי מובהק, נבחרה הפעם כותרתו של טור זה. שלטון המלעיל בעברית שלנו הולך ומתעצם ופורץ את כל הגבולות שהתוו לו מחיי הלשון. אחת הסיבות לכך, כפי שהראינו בטור הקודם, היא בידול משמעות (יונה הילדה לעומת יונה העוף). סיבה אחרת לכך, בעלת אפקט רחב יותר, היא השפעת היידיש. לשון זו, שהייתה ידועה היטב לרבים מתושבי הארץ היהודים לפני העלייה הגדולה מארצות המזרח ונמצאה ברקע הלשוני גם של אלה שלא ידעו אותה, נוטה להגות במלעיל שמות מקומות ואנשים. לכן, מרבית דוברי העברית שהיו כאן בשנות ה-40' ובתחילת שנות ה-50' הגו במלעיל שמות כמו באר-טוביה, פרדס-חנה, ראשון-לציון, זכרון-יעקב, נחלת-יהודה, מגדיאל, טבריה, יפו, חיפה, עכו וכיוצא באלה, וכך נֶהֱגים שמות אלה בפי מרבית הציבור גם כיום. השם "יפו" במלעיל מופיע אפילו בפי דובר רשמי של התרבות הישראלית, מנהל מחלקת התרבות בעיריית תל אביב-יפו המציג מדי יום שישי בבוקר בגלי צה"ל את אירועי התרבות של סוף השבוע בעירו, הנקראת בפיו פעם תל אביב-יפו ופעם תל אביב-יפו. האיש המסכן פשוט אינו יודע מה בדיוק לומר, ולכן הוא הוגה את שני סוגי ההגייה באותו משפט ויוצא ידי חובת הכל.
|
|
|
|
|
הרומן "פצע" אינו ספרו הראשון של עדי אבלס. לפני כעשר שנים הופיע הרומן שלו "בשביל זה יש אהבה", ומתברר, שהעלילות בשני הרומנים הן עלילות ניסוי, הבוחנות את המאבק בין אמת ושקר - שני הכוחות הסותרים המפעילים את חייה של החברה האנושית. בשני ספריו חתר המחבר להוכיח, שבניגוד למוסר, המבטיח שכר לדובר האמת ועונש לשקרן, החברה מענישה על אמירת אמת וגומלת על אמירת שקר. היפוך פרדוקסאלי זה התגשם בקורותיו של דניאל מלניק, גיבור "פצע", שהחליט לבדוק באמצעות ניסוי את תגובת החברה כשיאמר רק אמת. כצפוי, החברה קמה עליו מיד להענישו.
|
|
|
|
|
"שר הביטחון אהוד ברק כינה את מורדי מפלגת העבודה בכינוי הגנאי שב"חים שוהים בלתי חוקיים במפלגת העבודה" ( מן העיתונות)
|
|
|
|
|
