נשיא המדינה ראובן ריבלין נאם (יום ד', 29.1.2020) בעברית במליאת הפרלמנט הגרמני בטקס הזיכרון לקורבנות הנאצים כחלק מציון יום השואה הבינלאומי. ריבלין פתח את דבריו עם תפילת יזכור, ואמר כי "עד היום מלווה תפילה זו את העם היהודי, והיא נאמרת לכבודם ולזיכרם של היקרים לנו מכל".
במסגרת נאומו התייחס הנשיא ריבלין לתוכנית השלום שהציג אמש הנשיא טראמפ ואמר: "לאחר שנים ארוכות של קיפאון מדיני, הציג הנשיא טראמפ תוכנית שיכולה לאפשר לשני העמים לחדש את ערוצי השיח, ולהתקדם אל עבר עתיד משותף. הדבר אינו פשוט, ושניהצדדים צריכים ללמוד את התוכנית לעומק. זוהי תוכנית שתובעת ויתורים עמוקים, קשים ומורכבים משני הצדדים, אבל, אסור לנו להרים ידיים, כי מי שמרים ידיים מוותר על הסיכוי, ואני, מסרב לוותר". הוא הוסי: "צריך לחשוב על פתרונות שמחזקים את הביטחון והיציבות, כדי לאפשר שגשוג וצמיחה לשני הצדדים. אני תקווה שתוכנית זו, תיושם בהתחשב בעקרונות הללו, ותוביל למציאות טובה יותר עבור כולנו".
ריבלין דיבר על הקשר והשותפות בין גרמניה וישראל ואמר כי "ישראל וגרמניה צועדות יחד באומץ בין העבר לעתיד, בין החובה לזכור ולא לשכוח, ובין המחויבות לעתיד המצווה עלינו להביט קדימה על בסיס של ערכים ואינטרסים משותפים".
עוד אמר הנשיא: "איננו בשנות השלושים. איננו עומדים על סיפה של שואה שנייה, או כל דבר שמתקרב לזה. אבל, אי-אפשר להתעלם מהאנטישמיות החדשה-ישנה, מהגזענות ומשנאת האחר, בפרט היהודי, המוסלמי והזר, ששבה להרים ראש. אני מודע לכך שחלק מההתקפות על יהודים מגיעות ממוסלמים, ואינני מקל בכך ראש, ועדיין, אין זה מקרה שביום הכיפורים האחרון, ניסה איש ימין קיצוני לבצע פיגוע בבית הכנסת היהודי בהאלה, ומשנכשל, עבר לחנות של מוסלמי. הערכנו מאוד את ביקורך, הנשיא שטיינמאייר, במקום, למחרת האירוע".
"לי, ולעם בישראל, יש הערכה עמוקה למאמצים שעושות ממשלות גרמניה מאז אדנאואר, למיגור האנטישמיות והגזענות. ממשלות גרמניה לדורותיהן וכך גם בהנהגתכם, אדוני הנשיא וגבירתי הקנצלר, השקיעו באופן חסר תקדים בהנצחה ובזיכרון, במאבק בהכחשת השואה, ובחינוך הדורות הבאים. זה המקום גם לומר תודה, לך, נשיא הבונדסטאג, ולממשלת גרמניה, על תמיכתה בשיקום בתי הקברות היהודיים במזרח אירופה הנמשך כבר חמש שנים. אנו מברכים על ההשקעה העקבית הזאת".
"עם זאת, אנחנו שותפים אתכם בדאגה מכך שיש פער. יש פער בין ההשקעה, לבין העקשנות, העומק, והכרוניות הבלתי נתפסות של האנטישמיות. בעשורים הראשונים אחרי מלחמת העולם השנייה, האמנתי, שעוצמת הזעזוע ממה שארע, ההבנה האנושית של התהום והחורבן אליהם מוליכה השנאה, יספיקו כדי למגר את האנטישמיות מהעולם, לנצח. היום, לצערי, אני מבין שאין דבר כזה. גם לי, כבן לעם היהודי, אין מרשם לחיסול האנטישמיות. אולם אני כאן כדי לומר לכם, שמדינת ישראל וגרמניה הן שותפות אמת, בעמידה ההכרחית, הערכית, וכן, אולי הנצחית, כנגד האנטישמיות ושנאת האחר, שהובילו לחורבן האנושיות שארע כאן, לפני שבעים וחמש שנים".
"גרמניה שבה נהגה הפתרון הסופי נטלה על עצמה את האחריות להגן על ערכים לאומיים וליבלרליים במציאות שבה הם נשחקים. אם בגרמניה יכשל הניסיון לעמוד בפרץ זה עלול להיכשל בכל מקום. אם במקום שבו נולדה שואת היהודים לא יצליחו לחיות בצורה חופשית. הם לא יוכלו להיות חופשיים מפחד בשום מקום אחר בעולם. אני פונה אליכם, אירופה והעולם כולנו נושאים את עיניהם אל גרמניה. האחריות מונחת עליכם. אני אומר זאת מתוך דאגה, כבוד והערכה למאמצים הכנים שאתם עושים".
על האיום האירני אמר הנשיא: "אין לנו מלחמה הם העם האירני להפך בין העמים יש קשרים חמים ומשמעותיים. בישראל חיה קהילה גדולה יהודים יוצאי אירן, קהילה שהיא גאה במורשתה ובתרובתה ובמוצאה. ואולם לדאבוננו האיום שמהווה היום ההנהגה באירן איננו שאלה תיאורטית. עבורנו זוהי שאלה קיומית. לא אנחנו הגדרנו את זה ככה, אלא דווקרא ההגנגה האירנית שטענת שהיא חותרת לגדוע את קיומה של מדינת ישראל והשמדתה היא מטרה מדיניות ופוליטית. אנו לא ב-1930 עם זאת, לא נעצום עין, כשהם מעבירים לארגוני הטרור החונים על גבולות של ישראל מאות מטוסים ומשאיות עמוסים באמצעי לחימה שמטרתם היא פגיעה בתל אביב ובירושלים ובשאר ערי ישראל".
הנשיא קרא בנאומו לממשלת גרמניה להכיר גם בזרוע המדינית של חיבאללה כעל ארגון טרור ולהוציא את חיזבאללה אל מחוץ לחוק. "אני קורא לממשלת גרמניה לאמץ את הקריאה המתבקשת הזאת", אמר הנשיא.
