פרס ישראל לפרופ' אבי בן צבי

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים הוא הפרופסור אבי בן צבי. כך הכריעה ועדת הפרס התכנסה בראשות הפרופסור ערן ויגודה-גדות, כשלצדו החברים - הפרופסורים תמר הרמן וזכי שלום.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי "אברהם בן צבי הוא מבכירי החוקרים בישראל ובעולם בתחום היחסים הבינלאומיים ועבודותיו מתמקדות ביחסי ישראל ארה"ב ובמדיניות החוץ של ישראל. לתחום זה חשיבות מכרעת על חוסנה של מדינת ישראל ועל מעמדה האסטרטגי ובטחונה בזירה הבינלאומית והאזורית. ספריו הרבים ועבודותיו המחקריות השפיעו על החשיבה של קובעי מדיניות והקימו דור של חוקרים צעירים ומוכשרים. בולטותו כבר סמכא בתחום זה הפכה אותו לדמות מרכזית המחברת בין העולם האקדמי לתחום קביעת מדיניות של ישראל והבנתה בעיני הציבור".

שר החינוך רפי פרץ בישר לו על הזכייה ובירך אותו.

פרופסור אברהם בן צבי – קורות חיים

פרופ' אברהם בן-צבי הנו מבכירי החוקרים, בישראל ובעולם, בעיקר – אך לא רק - בסוגיות הקשורות בעיקר לעיצוב מדיניותה של ארה"ב כלפי ישראל, תוך דגש מיוחד על ניתוח שורשיה, התגבשותה והתפתחותה של השותפות האמריקנית – ישראלית. זאת, כשהוא נשען במחקריו באופן מרכזי על יסוד המסד הארכיוני המקיף, הכולל הן את הספריות הנשיאותית האמריקניות והן את גנזך המדינה. בנוסף, פרסם מספר מחקרים פורצי דרך בסוגיית ההפתעה האסטרטגית ומקורותיה.

עד כה פרסם פרופ' בן-צבי 10 ספרים, שהאחרון שבהם זכה בפרס צ'צ'יק מטעם ה- INSS עבור הספר הטוב ביותר לשנת 2012 בסוגיות הקשורות לביטחון ישראל, ועשרות רבות של מאמרים, מונוגרפיות ופרקים בספרים. הוא אף היה עורך משותף (יחד עם פרופ' אהרון קליימן) של ספר מקיף העוסק בסוגיות נבחרות בפוליטיקה הגלובלית. פרופ' בן-צבי נולד בחיפה בשנת 1944. הוא בוגר ביה"ס היסודי: "אילנות" בחיפה, ואת לימודיו התיכוניים עשה בביה"ס התיכון: "חוגים" בחיפה בין השנים: 1958 – 1962. בין השנים 1962 – 1965 שירת בצה"ל בחיל המודיעין, ובין השנים 1965 – 1968 למד באוניברסיטה העברית מדע המדינה וצירוף לימודים בין-חוגי במדעי החברה, וסיים את לימודיו בהצטיינות. בין השנים 1968 – 1969 המשיך את לימודיו במדע המדינה לתואר שני באוניברסיטה העברית, ובשנת 1969 התקבל לחוג למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו, ובו למד במסלול הישיר לתואר השלישי בין השנים: 1969 – 1973. במקביל ללימודיו (1972 - 1973) היה מורה מן החוץ באוניברסיטאות שיקגו ודה-פול בשיקגו, וקיבל את הדוקטורט שלו ביוני 1973. עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה בנושא: "ארה"ב ויפן, 1940 – 1941: דימויים וקווי מדיניות", בהדרכתם של החוקרים הדגולים מורטון קפלן, אקירה איריה וטאנג טסו, עודכנה ושוכתבה כספר, שראה אור בהוצאת WESTVIEW בשנת 1987 וזכה לשבחים על הטיפולוגיה המקורית שפיתח בו כדי לנתח את תהליך קבלת ההחלטות במימשל הנשיא פרנקלין שלנו רוזבלט כלפי יפן בתקופה שקדמה למתקפה היפנית בפרל-הרבור.

לאחר סיום לימודיו חזר ארצה, ובין השנים: 1973 – 1978 הרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים: 1978 – 1979 שהה בשבתון כמרצה אורח למדע המדינה וכחוקר אורח במכון לסוגיות בינלאומיות ע"ש נורמן פטרסון שבאוניברסיטת קרלטון, אוטווה. עם שובו ארצה הצטרף לחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובה לימד על 2004. באוניברסיטת תל אביב התקדם בהדרגה עד לדרגת פרופסור מן המניין (1994). במהלך תקופה זו כיהן פעמיים כראש החוג למדע המדינה (1984 – 1987 ; 1993 – 1994), ופעם אחת כראש התוכנית ללימודי ביטחון (1998 – 2003), שנמנה על מקימיה. התוכנית שילבה תכנים, מכלולי לימוד ומרצים מתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה, שהתמקדו, באופן אינטגרטיבי, בסוגיות יסוד במדיניות הביטחון של ישראל. כמו-כן שהה בשבתונים במחלקה לממשל ובתוכנית ללימודי שלום באוניברסיטת קורנל (1988) ובמחלקה למימשל באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון (1995 – 1996), שם זכה למילגת גולדמן ( Goldman Visiting Professor ).

בשנת 2004, עם פרישתו מאוניברסיטת תל אביב, זכה שוב במילגת גולדמן, ושהה שנתיים כמרצה אורח במחלקה למימשל באוניברסיטת ג'ורג'טאון (2004 – 2006). עם שובו ארצה, ב-2006, הצטרף פרופ' בן-צבי למחלקה ליחסים בינלאומיים במסגרת בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ומאז הוא מלמד בה בדרגת פרופסור מן המניין. בנוסך להוראה מלאה במסגרת החוג וביה"ס, ובנוסף להוראה בחסות האוניברסיטה במסגרת הקשורות עימה (דוגמת המכללה לביטחון לאומי), הקים-במהלך העשור האחרון – שלוש תוכניות לימודים חדשות בחסותה של אוניברסיטת חיפה. האחת, בעברית, הנה תוכנית לימודים אקזקוטיבית לתואר שני בתהליכי משא-ומתן וקבלת החלטות ביחסים הבינלאומיים, שנועדה להעניק כלי חשיבה, תובנות ופרספקטיבה היסטורית והשוואתית לתלמידים מן המיגזר הפרטי והציבורי, העוסקים בתהליכים אלה ברמה הארגונית (התוכנית מעניקה תואר שני ללא תזה); השנייה, באנגלית, הנה תוכנית לימודים אקזקוטיבית לתואר שני בדיפלומטיה, שאף היא נועדה לתלמידים המעוניינים בקריירה – בשירות הציבורי או בסקטור הפרטי – הכוללת משא-ומתן בסביבה רב-תרבותית כאחד מקווי האפיון העיקריים שלה (גם תוכנית זו מעניקה תואר שני ללא תיזה). התוכנית השלישית הנה תוכנית בינלאומית מחקרית לתואר שני, שהוקמה בשיתוף עם אוניברסיטת ורשה, והעוסקת אף היא בדיפלומטיה, אך תוך דגש רב יותר על הקניית כישורים מחקריים. במסגרת תוכנית זו שוהים התלמידים שנה אחת בחיפה ושנה אחת בוורשה, ועבודת ה- מ.א. שלהם נכתבת בהנחייה משותפת של אנשי סגל מוורשה ובחיפה. פרופ' בן-צבי הקים את שלוש התוכניות הללו, שכולן זכו להצלחה רבה ולמוניטין, והוא ממשיך לנהל כיום את שתי התוכניות בדיפלומטיה. במקביל לפעילותו ארוכת השנים כחוקר בולט, מרצה ויזם של תוכניות אקדמיות, תרם פרופ' בן-צבי תרומה מתמשכת לקהלי יעד נוספים, וזאת הן במרחב האקדמי והן במרחב הציבורי. בהקשר האקדמי הרחב בנה פרופ' בן-צבי קורס חדש עבור האוניברסיטה הפתוחה (שהכנתו הושלמה ב-2006) בנושא: "ארצות הברית בזירה הבינלאומית מאז 1945" שכלל, בין היתר, את כתיבתו של ספר מקורי חדש בסוגיה זו (וזאת בנוסף להכנת מקראה מתורגמת וספר מקורות). גם היום נמצא פרופ' בן-צבי בראשיתו של תהליך בנייתו של קורס חדש עבור האוניברסיטה הפתוחה בנושא: "סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל ". במסגרת זאת הוא ממלא את תפקיד המנחה האקדמי של הקורס, ומשתתף גם בכתיבתו של ספר הקורס בנושא. בנוסף, במהלך התקופה שבה כיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב, היה פרופ' בן-צבי חוקר בכיר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שליד אוניברסיטת תל אביב (היום ה- INSS). במסגרת זו ערך מחקרים רבים בנושאים מכווני מדיניות, שנועדו להוסיף ידע ומסגרות חשיבה לציבור רחב, המתעניין בתהליכי עיצוב האסטרטגיה של ישראל בזירת הסכסוך הישראלי-ערבי.

במישור הציבורי הרחב תרם פרופ' בן-צבי תרומה מתמשכת בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, בסוגיות הקשורות לפוליטיקה ולהיסטוריה האמריקנית בכלל, ולמערכת יחסיה של ארה"ב עם ישראל, בפרט. על-רקע מעמדו הבכיר בתחום, הוזמן פרופ' בן-צבי להשתתף במספר רב של כנסים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. מאמריו וספריו, ובמיוחד שני הספרים שראו אור בהוצאת הספרים היוקרתית של אוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, זכו לביקורות בינלאומיות משבחות והם מצוטטים בהרחבה דרך קבע בספרות המחקרית העוסקת ביחסי ארה"ב עם ישראל. ספרו: The United States and Israel: The Limits of the Special Relationship זכה בשנת 1994 בפרס לנדאו. אוניברסיטת תל אביב הכירה במעמדו האקדמי הבכיר של פרופ' בן-צבי ובשנת 2004 מינתה אותו למופקד הקתדרה על שם רומולו בטנקור במדע המדינה. מעמד זה בא לכלל ביטוי גם במינויים רבים שקיבל לכהן בוועדות מינויים וועדות מקצועיות, וכשופט של עבודות מחקריות רבות בתחומי התמחותו, וזאת הן ע"י עורכים של כתבי עת, והן ע"י נציגים ונציגות של קרנות מחקר. היום ממשיך פרופ' בן-צבי בפעילותו המחקרית, ההוראתית והניהולית הענפה במסגרת אוניברסיטת חיפה. בתחום המחקרי הוא מוביל את מיזם הקורס החדש של האוניברסיטה הפתוחה בנושא מדיניות החוץ של ישראל, שאושר זה לא מכבר, ובתחום היזמות הניהולית הוא פועל להרחבתה של תוכנית לימודי התואר הכפול בדיפלומטיה במשותפת לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת וורשה, ולהוסיף לה אוניברסיטאות נוספות, המעוניינות ביצירת קשרים ממוסדים עם תוכנית זו. פרופ' בן-צבי העמיד דור שלם של חוקרים וממשיכי דרך בתחומי התמחות, ששאבו ממנו השראה ותרמו להעשרה נוספת של שדה המחקר.