מדינת ישראל שנולדה על זרעי האנטישמיות וההרס שהצמיחו, נאלצת כיום יותר מתמיד להתמודד עם גילויי אנטישמיות בעולם, שכבר אינם מכונים ניצוצות או תופעת שוליים. ניתן לומר, כי מדובר בתופעה מחרידה ורחבת היקף המובלת על-ידי ארגונים פרו-ערבים אשר מטרתה לשלול את הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל.
לוחמה באנטישמיות - מוסדות מובילים
הסוכנות היהודית הציונית העולמית היא הגוף המוביל אשר מרכז פעילים ברחבי העולם וברשת למאבק באנטישמיות, ביניהם: מיפוי מוקדי אנטישמיות ופעילות אנטישמית בעולם, הקמת חדר תגובות ויצירת פעילות אקטיבית ברשת, הפקה של ערכת מידע חדשנית הנועדה לסייע ליהדות התפוצות ולפעילי הארגון בהתמודדות עם גילויי אנטישמיות, כינון סמינרים בינלאומיים ויצירת שיתופי פעולה והצגת חזית אחידה ומלוכדת כנגד האנטישמיות בעולם.
מעבר לפעילות המבורכת והחשובה של הסוכנות היהודית ואנשיה בארץ ובעולם, הן הארגונים השונים והן מובילי יוזמות פרטיות, הצביעו על קשר הדוק בין הנצחת זכר השואה והמשמעויות הרבות שלה לבין לוחמה באנטישמיות. ההתייחסות אל המלחמה הקשה והאכזרית שידע העולם והאובדן האישי של העם היהודי בשיח המוקיע את הזרעים: האמירות, ההחלטות והמעשים והולידו אותם, הם הכלי האמיתי לגיוס אותם אנשים, מכל דת ושיוך ומכל מקום בעולם שיאמרו: לא עוד!
מוקדי ההנצחה המקיימים פעילות מבורכת וחשובה מזה עשרות שנים, ביניהם מוזאון יד ושם, בית לוחמי הגטאות, מכון משואה, שם עולם, בית חנה סנש ואחרים, נתנו בית, פנים ושמות לסיפורים הקשים שידעה ההיסטוריה ומאפשרים לבאים בשעריהם מאגרים עצומים של ידע באמצעות כתובים ובאמצעות סרטים. אלא שהקושי להביא את הצעירים בשעריהם הלך וגדל עם השנים, עד כי נולד חשש אמיתי כי גדל פה דור אשר אינו סופג את הפרק החשוב ביותר בתולדות העם היהודי, אלא כמידע יבש וחומר לימודי. שתי יוזמות פרטיות יוצאות דופן ומרתקות הביאו לשינוי ולחשיפה של אותם סיפורים בדרך בלתי אמצעית ונוגעת ללב:
זיכרון בסלון
פרויקט זיכרון בסלון נולד ביוזמת אשת החינוך עדי אלטשולר ובן זוגה - איש הקריאייטיב והבמאי נדב אמבון. הפרויקט נתן במה לאחרוני הניצולים החיים כיום בישראל לספר את סיפורם האישי, במפגש בלתי אמצעי המתקיים בבתים פרטיים, מדי שנה בערב יום השואה. המיזם שיצא לדרך בשנת 2011 הוליד אלפי מפגשים המתקיימים מדי שנה בסלון ביתם של אנשים שבחרו לקחת חלק ולארח, כאשר ניצולי השואה מגיעים, משתפים וחושפים את הזוועות מן ההיבט האישי בפני מאות אלפי משתתפים.
המיזם מתקיים בכל רחבי הארץ, תוך התאמה בין הניצול והסיפור האישי שלו למפגש, לרבות יצירת מפגשים המתאימים לצעירים ובני נוער, המגיעים בתחושת חשיבות ושליחות למפגשים הללו וסופגים בערב אחד הרבה מעבר למה שניתן לספוד מספרים ומסיורים לימודיים.
היסטורי של אווה
ביוזמה פרטית, ערכית וחוצה גבולות, בחר איש העסקים
מתי כוכבי, בשיתוף עם בתו מאיה, לקחת יומן אישי אותנטי של הנערה אווה היימן ולהנגיש את הסיפור לבני נוער במרחב בו הם נמצאים. אווה חיה ברומניה הכבושה בשנת 1944, ותיארה מנקודת מבטה את החיים תחת הכיבוש הנאצי, ועד שנרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ.
כוכבי בחר להביא את סיפורה לאחת מן הרשתות החברתיות המובילות, האינסטגרם, באמצעות עשרות מקטעים מצולמים (המכונים ברשת סטורי) בני דקה כל אחד, בהם מביאה השחקנית מאיה קוויני את היסטורי של אווה, בשפה העכשווית, ובמטרה לקלוע לליבם של בני הנוער. הסרטונים צולמו באנגלית ותוך השקעה עצומה של כוכבי ביצירת תפאורה אותנטית ושמירה על נאמנות לסיפור המקור שנמצא ביד ושם.
המיזם זכה להצלחה אדירה כאשר נחשף בתוך יממה אחת בלבד אל למעלה ממאה מיליון משתמשים מכל העולם, ומנהיגים, אנשי תקשורת ומובילי דעה עמדו אל מול המצלמות וקראו לצפייה באחד המיזמים החשובים והמצליחים להנצחת השואה וללוחמה באנטישמיות.
בעקבות "היסטורי של אווה"
זכה מתי כוכבי לאיש השנה בכנס השיווק הישראלי
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
