הסנאט האמריקני זיכה כצפוי (יום ד', 5.2.20) את הנשיא
דונלד טראמפ מכתב האישום בפרשת אוקראינה. 52 סנאטורים תמכו בזיכויו של טראמפ מן האישום הראשון, לעומת 48 שתמכו בהרשעתו. בסעיף השני היה הרוב 53 בעד זיכוי לעומת 47 בלבד בעד הרשעה
הסנאטור הרפובליקני
מיט רומני, שהיה מועמד המפלגה לנשיאות ב-2012 ומתנגד עקבי לטראמפ, היה היחיד בסיעה שהצביע בעד הרשעה בסעיף האישום הראשון (ניצול לרעה של כוח המשרה). הוא הצביע נגד הרשעה בסעיף השני (שיבוש חקירת הקונגרס). כל יתר 99 הסנאטורים הצביעו בהתאם לקווים המפלגתיים.
הסנאטורית הרפובליקנית ליסה מורקובסקי, שהצטרפה לרומני בתמיכה בדרישת הדמוקרטים לזמן עדים, הצביעה בעד זיכויו של טראמפ בשני הסעיפים. הזיכוי הפורמלי בשתי ההצבעות הגיע בהצבעתו של הסנאטור הרפובליקני ג'רי מורן ממדינת קנזס, שהיה הסנאטור ה-34 שהצביע בעד זיכויו של טראמפ ובכך נחצה קו השליש הדרוש לזיכוי.
בית הנבחרים, שבשליטת הדמוקרטים, האשים את טראמפ בשתי עבירות. האחת: ניצול לרעה של כוח המשרה, כאשר לחץ על הנשיא ולדימיר זלנסקי וממשלתו להכריז על שתי חקירות שיועילו לא פוליטית - חשד לשחיתות בחברת הגז בוריסמה כאשר הנטר ביידן (בנו של סגן הנשיא לשעבר
ג'ו ביידן) כיהן בה כדירקטור, והטענות לפיהן אוקראינה התערבה בבחירות 2016 לטובת
הילרי קלינטון. השנייה: שיבוש חקירת הקונגרס בפרשה, כאשר אסר על אנשי הממשל להעיד בוועדות בית הנבחרים ולמסור להן מסמכים.
הדמוקרטים טענו, כי טראמפ הציב את האינטרס הפוליטי האישי שלו מעל האינטרס הלאומי ופגע בבטחונה של ארה"ב, במיוחד כאשר השהה סיוע צבאי בסך 391 מיליון דולר לאוקראינה - שנועד לסייע לה להתמודד מול רוסיה. טראמפ טען, כי היה מודאג מן השחיתות באוקראינה, רצה ללחוץ על מדינות אירופה להגדיל את הסיוע למדינה זו ולא הסכים לשתף פעולה עם חקירה בלתי חוקית.
זיכויו של טראמפ לא היה מוטל בספק, שכן לרפובליקנים יש רוב של 53 מול 47. הרשעה של הנשיא מחייבת רוב של 67 סנאטורים, שלא היה סיכוי לדמוקרטים להשיגו. המאבק המרכזי היה על התודעה הציבורית, והמאבק המשני - על דרישת הדמוקרטים לזמן עדים נוספים ובראשם היועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, וראש הסגל בבית הלבן, מיק מולבאני.
הדמוקרטים נכשלו בזירה השנייה (הסנאט הצביע ברוב של 49:51 נגד זימון עדים), ואילו הזירה השנייה עשויה להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות בחודש נובמבר. הדמוקרטים יטענו שמדובר בנשיא מושחת, בעוד טראמפ יטען שמדובר בניסיון בלתי חוקי להפוך את תוצאות בחירות 2016 ולשבש את בחירות 2020.
הליכי ההדחה הובילו את היחסים המתוחים-ממילא בין הרפובליקנים והדמוקרטים לשפל חדש, אשר בא לידי ביטוי מוקדם יותר בנאום מצב האומה של טראמפ. הנשיא סירב ללחוץ את ידה של יו"ר בית הנבחרים,
ננסי פלוסי, שהובילה את הליכי ההדחה - וזו הגיבה בסיום הנאום בקריעתו בשידור חי.
טראמפ הוא הנשיא השלישי בתולדות ארה"ב שהועמד לדין בסנאט. גם שני קודמיו זוכו: אנדרו ג'ונסון ב-1868 (בשל העדר קול אחד להשגת הרוב הדרוש של שני שלישים: 35 הצביעו בעד הרשעה ו-19 בעד זיכוי), ו
ביל קלינטון ב-1999 (55 הצביעו בעד זיכוי ו-45 בעד הרשעה). הנשיא ריצ'רד ניקסון התפטר ב-1974 כאשר התברר לו שיש רוב גדול בסנאט להרשעתו בפרשת ווטרגייט.
לאחר ההצבעות הודו יו"ר הרוב, מיץ' מקונל, ויו"ר המיעוט, צ'אק שומר, לנשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, אשר ישב בראש המשפט. הם גם הודו לאנשי צוות הסנאט, משטרת הקפיטול, סגל התחזוקה ואחרים. רוברטס מצידו הודה למקונל ושומר, והזמין את הסנאטורים לבקר בבית המשפט המצוי מצידו השני של הכביש - "כדי לשמוע טיעונים [בבית המשפט] או כדי לברוח מהם [בסנאט]".