מאז מבצע צוק איתן, שהיה מוצלח למרות השם הרע שהוציאו לו, פעל בנימין נתניהו להשיג הסדרה עם חמאס ברצועת עזה, וזה היה נבון. מי שקרא טורים אלה יודע כי תמכתי בהסדרה לכל אורך הדרך, ולא בדיעבד. היא הושגה בעמל ובאורך רוח, ורק לאחרונה ייושמה כמעט במלואה. עד אז היו התלהמויות של אנשי הבית היהודי וטרוניות (מובנות לגמרי) של תושבי עוטף עזה, אבל ההבלגה שנדרשה להשגת ההסדרה הוכיחה את עצמה בחודשים האחרונים. כמי שצפה במלחמה על הגדר מדי יום ששי אני עדיין מחזיק בדעה זו.

עניינו של מאמר זה הוא בשתי נקודות המתייחסות ל"גבולות" בתוכנית המאה של טראמפ. הראשונה נוגעת לכפרי "המשולש". מה נאמר על כך בתוכנית? מכיוון שעשרת הישובים, מכפר קאסם בדרום ועד אום אל-פחם בצפון הם בני הלאום הפלשתיני, הרי "החזון של התוכנית צופה את האפשרות, הכפופה להסכמת שני הצדדים (ישראל והרשות הפלשתינית) שהגבול הישראלי ישורטט מחדש כך שכפרי המשולש יהפכו לחלק של המדינה הפלשתינית. בהסכם זה (על שינוי הגבול) הזכויות האזרחיות של אזרחי המשולש יהיו כפופות לחוקי המדינה הפלשתינית". זהו! כל אדם סביר, שלמד לקרוא, מבין בצורה הכי ברורה שמדובר כאן באפשרות שחייבת לקבל את הסכמת ישראל והרשות הפלשתינית; שאין כאן שום כפיה, שאין כאן שום גזילת זכויות, שלא עוקרים עשרות אלפי אזרחים מבתיהם ואדמותיהם, שלא מנשלים אף אחד, שלא "מעבירים" את כפרי המשולש לרשות הפלשתינית לדעתי לא היה צריך בכלל לעלות את האפשרות הזאת, אך היא עלתה, כנראה מתוך נקודת המוצא המקובלת בעולם שמדובר בהסכמה של שתי מדינות, מה עוד ומדובר בבני אותו לאום העוברים לריבונות מדינת הלאום שלהם.

בשבוע האחרון (28.1.20), נחתה עלינו 'עסקת המאה', של טראמפ. התוכנית מציעה מבנה חדש ואחר להסכם שלום, בינינו לבין הפלa,ינים. היא גובשה במשך חדשים ארוכים, ונפרשׂה בבית הלבן, לעיני הציבור, בנאומיהם של הנשיא דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. אומנם לחלק מאתנו לא באה תuכנית זו בהפתעה, אבל הציבור בכללו לא הכיר אותה לפרטיה, עד לאותו נאום מיוחל של נשיא ארה"ב בבית הלבן.

ברחבי ירדן נמשכות כבר כמה ימים ההפגנות נגד תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ, המשטר הירדני מאפשר את קיום ההפגנות כדי "לשחרר קיטור" בעקבות תחושות הזעם והתסכול בממלכה שיותר מ-60 אחוזים מתושביה הם פלשתינים.