|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מימין לשמאל: ד"ר טלילה אלירם, פרופ' יוסי גמזו, פרופ' אריה צבן, יורם רותם [צילום: משולם לוי, דוברות אוניברסיטת בר-אילן]
|
|
|
הלך לעולמו הפזמונאי והמשורר יוסי גמזו
|
|
יוסי גמזו היה יוצר פורה שהטביע חותם משמעותי בתרבות הישראלית ● במהלך השנים כתב אין ספור שירים חלקם הפכו מזה כבר לנכסי צאן ברזל בזמר העברי
|
|
בבית חולים רמב"ם בחיפה הלך לעולמו (10.2.20) הפזמונאי, המשורר, החוקר והפרופ' לספרות יוסי גמזו, מהיוצרים הפוריים והחשובים בזמר הישראלי שהטביע חותם בתרבות הישראלית. בין שיריו "סתם יום של חול", "זוהי יפו", "הכותל", בעוד 4 ימים היה אמור יום הולדתו ה-82. קרובת משפחתו של יוסי גמזו מסרה לי כי ביום שישי האחרון כשחזר מקניות נפל לפתע על הרצפה נחבל בראשו ואיבד הכרתו. הוא הוחש לבית החולים רמב"ם בחיפה והערב בסביבות השעה 20:00 נקבע מותו. יוסי גמזו היה יוצר פורה שהטביע חותם משמעותי בתרבות הישראלית. במהלך השנים כתב אין ספור שירים חלקם הפכו מזה כבר לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. גמזו כתב את רוב שיריו הידועים בין השנים 1980-1960. בין שיריו הבולטים - "איפה הן הבחורות ההן", "סימן שאתה צעיר", "זוהי יפו", "סתם יום של חול", "הכותל", "לילך רוצה לקטוף את הירח", "ירושלים האחרת", "מה הוא עושה לה", "טנגו תורנות", "שלא לאהוב אותך איך אפשר", "לי-לך", "השריון עשה היסטוריה" והרשימה עוד ארוכה. בנוסף לפזמונים כתב יוסי גמזו גם שירים ליריים שפורסמו, לעתים קרובות תחת שמות עט שונים, בעיתונים "דבר", הארץ, "על המשמר", מעריב ועוד. וכן תירגם שירים וסונטות. גמזו פרסם למעלה מ-30 ספרים בתחומי השירה, הסיפּורֶת, ספרות הילדים והעיתונות. במשך שנים פרסם בעיתון 'דבר' טור שבועי בשם 'על ספסל בשדרה'. |
|
|
|
|
| את קריירת הכתיבה החל יוסי גמזו בגיל צעיר מאד. כבר בגיל 9 פורסמו כמה משיריו בעיתוני ילדים ונוער ובהם "על המשמר". | |
|
|
|
|
בשנת 1943 בהיותו בן 5 נפטרה אמו של יוסי גרטי (גרטה) ● אביו חיים גמזו נישא שוב ב-1948, לחווה לבית שוורץ ויוסי נשלח להתחנך בקיבוצים
|
| ▪ ▪ ▪ |
יוסי גמזו נולד ב-14 בפברואר 1938 בפריז בירת צרפת, שם עשו הוריו חיים וגרטי (גרטה) את תואר הדוקטורט שלהם באוניברסיטת סורבון. בהיותו בן שנה עלה לארץ עם אביו. המשפחה התגוררה בבית בן שני חדרים ברחוב בר כוכבא בתל אביב לא רחוב מכיכר דיזנגוף. הבית היה ספוג תרבות. אביו מבקר התיאטרון הנודע ד"ר חיים גמזו נהג לארח בביתו אמנים ויוצרי תרבות. ובתוקף תפקידו כמבקר תרבות בעיתונות גם השתתף באירועי תרבות רבים ויוסי בנו נלווה אליו לא פעם. כבר בגיל צעיר נחשף יוסי לעולם עשיר של אמנות תיאטרון, כתיבה. בשנת 1943 בהיותו בן 5 נפטרה אמו של יוסי גרטי (גרטה). אביו חיים גמזו נישא שוב ב-1948, לחווה לבית שוורץ. יוסי נשלח להתחנך בקיבוצים. תקופת מה שהה בגבע, בהמשך עבר לקיבוץ מעברות, שם למד כילד חוץ במוסד החינוכי בקיבוץ. בהמשך סיים לימודיו התיכוניים ב"גימנסיה העברית הרצליה" בתל אביב. את קריירת הכתיבה החל יוסי גמזו בגיל צעיר מאד. כבר בגיל 9 פורסמו כמה משיריו בעיתוני ילדים ונוער ובהם "על המשמר". את שירותו הצבאי עשה ככתב ועורך בביטאון "במחנה גדנ"ע" יחד עם יהורם טהר לב ורחל חלפי. ב"מחנה גדנ"ע" היה בעל טור סטירי חריף בשם "יוסי אין מנוסי", בו ביקר תופעות שונות בחברה הישראלית. בסוף שנות ה-50 יצא לאור ספרו של יוסי גמזו "אתם נוער אתם"? שהוא אסופת הומורסקות וסאטירות. שם הספר כנראה בהשראת אמרתו המפורסמת של "זקן השומרים" אברהם שפירא, הזכור בין היתר כמי שאמר "אתם נוער אתם? אתם חרא"! (מטעמי לשון נקיה שונה החרא לבררה). בתחילת שנות ה-70 ערך את "אופק", כתב עת לספרות להגות ולביקורת בו כתבו בכירי הסופרים והמשוררים בארץ, אולם חייו של כתב עת זה היו קצרים מאוד ואחרי כמה גיליונות פסק מלהופיע. באפריל 1968, כשהיה בן 30, נשא יוסי לאשה את נעמה ישעיהו, בתו של שר הדואר ישראל ישעיהו ולימים יו"ר הכנסת. בחתונה השתתפו שרים, חברי כנסת, ראשי מפא"י, ואנשי ציבור. את הזוג השיא הרב הראשי לצה"ל האלוף הרב שלמה גורן. למאות הקרואים חולק קלף ועליו שיר שכתב במיוחד לאירוע חתן השמחה יוסי גמזו. נישואי יוסי ונעמה לא עלו יפה ובשנת 1972 נפרדו. לזוג נולדה בת בשם לילך כיום לילך עין הבר אמנית ויוצרת.
|
|
בארה"ב השלים עבודת דוקטורט על יצירתו של המשורר והסופר איציק מאנגר
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשנת 1973 עזב יוסי גמזו את הארץ ונסע לארצות הברית, שם לימד ספרות עברית באוניברסיטאות שונות ובניהם באוניברסיטת אוהיו. בארה"ב השלים עבודת דוקטורט על יצירתו של המשורר והסופר איציק מאנגר. בהמשך עבר לאוסטרליה שם שימש מרצה לספרות וללשון עברית באוניברסיטת סידני. כעבור כ-20 שנה, בשנת 1993, שב ארצה ועבר להתגורר באילת שם לימד במכללה האקדמית של אילת. בהמשך עבר להתגורר בקצרין שברמת הגולן ושם לימד ספרות עברית במכללת "אוהלו".
|
|
|
|
|
| ב-2016 זכה גמזו בפרס ע"ש אריק איינשטיין הניתן מטעם משרד התרבות, לאמנים ותיקים בני 60 ומעלה בתחום הזמר העברי. בנימוקים למתן הפרס, כתבו השופטים: "יוסי גמזו הוא סטיריקן, הומוריסט, מתרגם, משורר ופזמונאי ישראלי במלוא מובן המילה. | |
|
|
|
|
יוסי גמזו היה פעיל עד כמעט יומו האחרון ● הוא הוזמן והתארח בערבי זמר ותרבות המשיך ליצור ולכתוב
|
| ▪ ▪ ▪ |
יוסי גמזו זכה ועוטר בשורה של פרסים ועיטורים על יצירותיו ומפעליו התרבותיים. הוא זכה בכ-14 פרסים ספרותיים, עיתונאיים ומחקריים בארץ ומחוצה לה. בשנת 1968 זכה בפרס "יציב" לספרות ילדים על ספרו "לא רוצים לישון - רוצים להשתגע! ב-1971 זכה בפרס "שווימר" לעיתונאות ע"ש וולטר שווימר. יחד עימו זכו בפרס "שווימר" באותה שנה העיתונאים נתן דונביץ', מנחם תלמי וכן הקריקטוריסט יעקב פרקש (זאב). ב-2014 הוענק ליוסי גמזו פרס אקו"ם על מפעל חיים בזמר העברי, ע"ש אהוד מנור. בנימוקים למתן הפרס נאמר בין השאר: "שיריו של גמזו מצטיינים בשפה עשירה ובחריזה מושלמת. הם נטועים בנוף הארץ ובהווי הישראלי ומתארים היטב את האוהב והכואב שבחיינו כאן. גמזו ניחן ביכולת להשתמש על-פי הצורך גם בהומור בריא וגם ברגישות רבה. ברוחו ובכתיבתו הסאטירית גמזו עדיין "צעיר, כמו יום אביב בהיר". ב-2016 זכה גמזו בפרס ע"ש אריק איינשטיין הניתן מטעם משרד התרבות, לאמנים ותיקים בני 60 ומעלה בתחום הזמר העברי. בנימוקים למתן הפרס, כתבו השופטים: "יוסי גמזו הוא סטיריקן, הומוריסט, מתרגם, משורר ופזמונאי ישראלי במלוא מובן המילה. ביצירתו הוא משלב עין בוחנת ורגישות גבוהה עם הומור וצחוק בריא, מבט מהצד עם מעורבות ואכפתיות. גמזו מייצג את הניגודים הרבים המאפיינים את החברה והתרבות הישראלית: קודש וחול, השתתפות בקרב וכמיהה לשלום, התבגרות וילדוּת, רצינות וקלילות, דמע וצחוק, והכל מתוך אהבה אמיתית לשפה העברית, לתרבות ולחברה הישראלית". ביוני 2019 העניקה לו אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה על מפעל חיים על תרומתו לתרבות הישראלית ולזמר העברי. יוסי גמזו היה פעיל עד כמעט יומו האחרון. הוא הוזמן והתארח בערבי זמר ותרבות המשיך ליצור ולכתוב. הופיע במשותף עם יוצרים וזמרים. כתב בקביעות בכתב העט האינטרנטי היוקרתי "חדשות בן עזר" ושיריו שודרו באורח קבוע בפתח תוכניתו של מושיק טימור "שישי אישי" המשודרת מידי ליל שבת. בשנים האחרונות הוא התגורר בחיפה.
|
|
| תאריך:
|
11/02/2020
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2020
|
|
אלי אלון
|
|
הלך לעולמו הפזמונאי והמשורר יוסי גמזו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נצר גבריאל
|
11/02/20 11:19
|
|
|
|
|
|
נצר גבריאל
|
11/02/20 14:38
|
|
|
|
2
|
|
הגוי..
|
12/02/20 07:37
|
|
פרס ישראל בתחום חקר התלמוד יוענק לפרופסור ורד נעם. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס בראשות הפרופסור דניאל שפרבר כי היא תקבל את הפרס "על הישגיה הרבים המדגימים בראש ובראשונה מצוינות מחקרית מרשימה המתבטאת בפרסומים מן השורה הראשונה".
|
|
|
|
|
חתן פרס ישראל בתחום ספרות תורנית הוא הרב יעקב אריאל, לשעבר רב העיר רמת גן. הוא נבחר על-ידי ועדת הפרס בראשותו של הרב הפרופסור אברהם שטינברג, כשלצדו החברים הפרופסור אביעד הכהן והד"ר חנה קטן.
|
|
|
|
|
אתמול (יום ב', 3.2.20), נערך האירוע השנתי של קתדרת חייקין לזכרו של ראובן חייקין במלאת 16 שנים לפטירתו. השנה האירוע התמקד במעורבות מעצמות במזרח התיכון ופיתוח תורות לחימה ימיות בהשתתפות השגריר יהושע (יוש) זרקא, האלוף (בדימוס) עמי אילון, פרופ' אלכסנדר קרילוב, שהגיע מאוניברסיטת MGIMO שבמוסקבה, על-מנת לשטוח את הצד האסטרטגי של רוסיה במזרח התיכון וחוקרים ומכובדים נוספים.
|
|
|
|
|
חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים הוא הפרופסור אבי בן צבי. כך הכריעה ועדת הפרס התכנסה בראשות הפרופסור ערן ויגודה-גדות, כשלצדו החברים - הפרופסורים תמר הרמן וזכי שלום.
|
|
|
|
|
פרס ישראל בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה יוענק השנה לפרופ' דני זמיר. שר החינוך, רפי פרץ, התקשר לפרופ' זמיר (יום א', 2.2.20) וברך אותו על זכייתו בפרס.
|
|
|
|
|
