השר שטייניץ: "אנחנו מכינים תגובה עוצמתית - מבצע צבאי רחב היקף"

מאז מלחמת ששת הימים מתנהל בישראל ויכוח בדבר גבולות הקבע של ארצנו. המחלוקת נפיצה וטעונה מאוד ולמעשה מהווה את הקו המפריד בעם - בין אלה התומכים בארץ ישראל השלימה לבין אלה החושבים שיוטב לנו אם ניתן לאויב נחלת אבות או אז יגבר הסיכוי לשלום. למען ההגינות האמת צריכה להיאמר, באופן כמעט מסורתי מוצג העניין כחוצה את העם לשני מחנות, כמעט שווים בגודלם, ולא היא! האמת היא שרוב מכריע בעם אינו רוצה למסור חבלי מולדת לרוצחים הערבים.

ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), הודיע כי הוא מוכן לשוב למשא-ומתן עם ישראל ולחדש אותו בנקודה שבה הוא הסתיים אל מול ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. את הדברים אמר אבו מאזן במסיבת עיתונאים משותפת שקיים יחד עם אולמרט בניו-יורק.

בעוד שהאזורים הכלולים כיום במדינת ישראל היו מיושבים בתקופה הביזאנטית (מאה 4 - מאה 7 ) ברוב נוצרי לא ערבי (כ-3,000,000), האזור הנקרא כיום הגדה המערבית היה מאוכלוס ברוב שומרוני בצפון (כ-1,200,000) וברוב נוצרי בדרום (חסרים נתונים). אבל, הרוב השומרוני בצפון חוסל על-ידי השלטון הביזאנטי עקב 3 המרידות של השומרונים ובצפון נותרו רק בין 100,000 ל-200,000. כאשר כבשו הערבים את הארץ במאה ה-7 היה צפון השומרון דל אוכלוסין בעוד ששאר חלקי הארץ, היכן שהיו אדמות ראויות לעיבוד, היו מיושבים על-ידי נוצרים. האזור היחיד שבו היו אדמות נטושות וראויות לעיבוד לאחר הכיבוש היה - צפון השומרון.

השמאל בישראל מניף שני דגלים. דגל ראשון הוא דגל 'מדינת חוק'. דגל שני הוא השלום עם הערבים. לכן לא מובנת ההתנגדות הממש דתית לראש הממשלה נתניהו. ההתנגדות מנומקת בכך שראש הממשלה אשם בשוחד ושחיתות על-פי שלושת כתבי האישום נגדו ולכן אין לו מנדט להיות ראש ממשלה ומקומו בכלא.