משרד הכלכלה והתעשיה פעל כשורה כאשר אסר לייבא ארצה שומן חזיר. כך קובע (יום א', 16.2.20) שופט בית המשפט העליון,
עופר גרוסקופף. הוא דחה את ערעורה של חברת אל-נל ייבוא ושיווק נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה גם הוא את עתירתה נגד המשרד.
חוק הבשר, שנחקק בשנת 1994, אוסר לייבא בשר קפוא שאינו כשר, אם כי מתיר לשר "לאשר מתן רשיונות לייבוא בשר שלא ניתנה לגביו תעודת הכשר, באותה מתכונת ובאותם מקרים כפי שהיה נהוג עד 13 ביולי 1992". בחודש יוני 2018 העניק המשרד לחברת אל-נל רישיון לייבא 800 טון שומן חזיר, שתוקפו היה עד סיומה של אותה שנה. החברה ניהלה מו"מ לרכישת השומן מיצרן הולנדי, במטרה למוכרו לבית החרושת הישראלי ולדמן, המייצר בשר ונקניקים.
בשל עיכוב במגעים עם היצרן ההולנדי, הושגו ההסכמים עימו ועם ולדמן רק באוגוסט 2018. לפיכך ביקשה אל-נל להאריך את הרישיון עד ספטמבר 2019 ואף לאפשר לה לייבא 1,200 טונות נוספים של שומן חזיר. לאחר שלא נענתה, פנתה אל-נל לבית המשפט המחוזי, וקיבלה היתר ביניים לייבא 100 טון. המשרד ערך לחברה שימוע בתחילת 2019, ובעקבותיו הודיע על דחיית בקשתה, בנימוק שהרישיון הוצא בטעות ובחוסר סמכות - שכן לא ניתנו רשיונות לייבוא שומן חזיר לפני המועד שנקבע בחוק (יולי 1992). השופט המחוזי
עודד שחם דחה את עתירתה השנייה של החברה.
גרוסקופף אומר כי השאלה המרכזית היא עובדתית: האם לפני יולי 1992 היה נהוג להעניק רשיונות כאלו. שחם קיבל את עמדת משרד הכלכלה, לפיה לא רק שלא הוכח שניתנו רשיונות דומים - אלא שאף הוכח פוזיטיבית שלא היה ייבוא כזה. מאחר שמדובר בממצא עובדתי, אומר גרוסקופף, אין עילה להתערבות של בית המשפט העליון בו.
גרוסקופף מוסיף: "אשר לטענת החברה כי ההחלטה נתקבלה על בסיס לחצים פוליטיים, המהווים שיקולים זרים, הרי שהיא מבוססת על השערות ולא על ראיות של ממש. על הטוען טענה בדבר קיומו של שיקול זר מוטל הנטל להעמיד תשתית ראייתית מוצקה דיה. כפי שכבר צוין: 'הוכחת שיקולים זרים היא בדרך כלל משימה קשה המחייבת פענוח כליות ולב' של רשות מינהלית'.
"מכל מקום, החברה לא עמדה בנטל הבאת הראיות להוכחת קיומם של שיקולים זרים. בא-כוחה ציין אומנם בדיון לפנינו 'אנחנו
חושבים שזה לא מקרי, והסיבה שלא הוארך הרישיון היא למעשה מהלחץ של ח"כים חרדים', ואולם תחושות בטן מסוג זה אינן יכולות להחליף הנחת תשתית ראייתית של ממש".
לדברי גרוסקופף, לבעל רישיון אומנם יש ציפייה לגיטימית שהרישיון שקיבל יעמוד בתוקפו ואף יחודש, ויש להוכיח טעמים מיוחדים כדי שלא לעשות זאת. אולם במקרה הנוכחי ניתן הרישיון המקורי בטעות, ומראש הוא הוגבל בזמן. שחם איזן בצורה נכונה בין השיקולים, כאשר אפשר כאמור לחברה להמשיך בייבוא עד למתן פסק הדין בחודש מאי אשתקד - ארבעה חודשים בלבד פחות מההארכה שביקשה.
הנשיאה
אסתר חיות והשופט
יצחק עמית הסכימו עם גרוסקופף. את אל-נל ייצג עו"ד
רנאטו יאראק, ואת המדינה - עו"ד הואש איגר-שרון.