היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מפרש שלא כהלכה את הפסיקה הנוגעת למעמדן של הנחיותיו, וייתכן שמן הראוי שבג"ץ יבהיר זאת. בנוסף לכך, מנדלבליט מצוי בחשש לניגוד עניינים בנוגע לוועדה לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים, אותה הקים שר המשפטים, אמיר אוחנה, בניגוד לחוות דעתו. כך טוענת הממשלה (יום א', 23.2.20) בתשובתה המקדמית לשתי העתירות בנושא.

הממשלה, אוחנה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסבירים מדוע מצאו לנכון להתעלם מהתנגדותו של מנדלבליט (התומך בקבלת העתירות) ולהקים את ועדת הבדיקה ערב הבחירות. לדבריהם, בשלב זה הוועדה רק תגיש ממצאים ולא מסקנות, כך שהממשלה הבאה תוכל לקבל בעצמה את ההחלטות. עוד הם מזכירים, כי בג"ץ לא התערב כאשר בשנת 2011 ניהלה ממשלת המעבר בראשותו של אהוד ברק מו"מ עם הפלשתינים.

לדברי הממשלה, אין ספק שיש צורך לבדוק בדחיפות את מח"ש, וגם מנדלבליט עצמו הקים צוות שיעשה זאת - אך הממשלה החליטה שלא די בכך. "חרף האיפוק והריסון שהממשלה נוקטת בעניינים שונים, היא איננה רשאית לגזור על הציבור שיתוק או 'ריק שלטוני'", נאמר עוד, תוך מניית החלטות רבות שקיבלו ממשלות מעבר, ותוך הדגשת העובדה שמדובר ב-14 חודשים של ממשלת מעבר. הממשלה מוסיפה, כי בג"ץ נוטה שלא להתערב בהחלטות על הקמת ועדות בדיקה.

לגבי מעמדו של מנדלבליט בנושא ספציפי זה טוענת הממשלה, כי הוא מצוי בחשש לניגוד עניינים - שכן מח"ש היא חלק מן התביעה, בראשה הוא עומד. זאת ועוד: "הוועדה שהוקמה צפויה לבקר, בין היתר, את טיב הפיקוח שהיועץ והכפופים לו מקיימים על פעילות מח"ש, והיא אף הוסמכה לבדוק האם כפיפותה של מח"ש לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה היא נכונה מנקודת ראות ניהולית". מנדלבליט עצמו התעלם מן הבעיה, בעוד הממשלה בחנה את חוות דעתו ואף התייחסה לניגוד עניינים זה.

כאמור, הממשלה סבורה שזוהי הזדמנות לדון בכלל במעמדן של הנחיות היועץ המשפטי - במיוחד לנוכח העובדה שעד כה היה זה היועץ עצמו שייצג את הממשלה בעתירות בנוגע למעמדו. עוד טוענת הממשלה, כי חלק מטענות היועצים המשפטיים בנוגע למעמדן של עמדותיהם, נובעות מקריאה חלקית ולקויה של פסקי הדין של בג"ץ. לדעתה, "אין מקום לאמץ את גישת הייעוץ המשפטי המחייב" (דהיינו: חובתו של הדרג המדיני להישמע להנחיות היועץ), והיא מציעה לבג"ץ לפתוח לדיון סוגיה זו.

הממשלה, נתניהו ואוחנה גם דוחים את טענת העותרים - לה שותף מנדלבליט - לפיה קיים חשש כבד שמא מניעים פוליטיים עומדים ביסוד הקמת הוועדה, ובמיוחד הקול האתיופי בבחירות. לדבריהם, הממשלה אינה זקוקה לקולו של ח"כ גדי יברקן (יוצא אתיופיה שעבר מכחול-לבן לליכוד והציג את הקמת הוועדה כמימוש הבטחה שקיבל), והקשבה לצרכיה של קהילה מסוימת איננה מהווה שיקול זר. את הממשלה מייצגים עוה"ד רון שפירא ואביעד בקשי.