היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מגבה (יום ב', 24.2.20) את החלטתו של ממלא-מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, להורות למשטרה לפתוח בחקירה בפרשת המימד החמישי. מנדלבליט דיבר בכנס של העיתון בשבע. הוא גם הבהיר, כי בשלב זה אין חשדות כלפי נבחרי ציבור - דהיינו בני גנץ, שהיה יו"ר החברה, ורם בן-ברק, שהיה נשיא החברה.

לדברי מנדלבליט, משרד מבקר המדינה העביר עד החודש שעבר לפרקליטות מסמכים הקשורים לפרשת המימד החמישי. בסוף ינואר קיים מנדלבליט ישיבה בנושא, ונציגי הפרקליטות וגורמים נוספים (בשמותיהם לא נקב) סברו, כי "לפי חומר הראיות הקיים אין נבחר ציבור מעורב בפרשה", וכי יש מקום לבירור פרטים נוספים. לפיכך, קבע מנדלבליט ישיבה נוספת שאמורה הייתה להתקיים בסוף החודש הנוכחי.

בינתיים גיבש אלדד את עמדתו בעניין ופנה למנדלבליט. אלדד שב ואמר כי "אין נבחר ציבור מעורב בעניין", וכן לדעתו ניתן לקדם את הטיפול בפרשה. "לפיכך, מדובר בנושא שעל-פי הנהוג מוכרע בפרקליטות המדינה ולא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ונכון שכך יהיה". מנדלבליט הוסיף: "אני משוכנע, ואני רוצה להגיד את זה כאן בצורה ברורה, כי ממלא-מקום פרקליט המדינה איננו פועל מתוך שיקולים פוליטיים. זוהי טענת כזב. היא נועדה לפגוע באמון הציבור בפרקליטות, ויש לדחות אותה בכל תוקף".

מנדלבליט - אשר התנגד פומבית למינויו של אלדד לתפקיד - אמר כעת: "אני גם רוצה לומר פה בצורה הברורה ביותר - ממלא-מקום פרקליט המדינה ואני נחושים לעבוד בשיתוף פעולה מלא למען קידום שלטון החוק במדינה, ולמען ביצור מעמדה העצמאי של התביעה הכללית".

בהתייחסו עקרונית לעבודתו, אמר מנדלבליט: "מדינת ישראל היא מדינת חוק. לא מדינה שבה איש הישר בעיניו יעשה. ובמדינת ישראל שלטון החוק מחייב את כולם - את האזרח ואת רשויות השלטון, את הפקידות ואת נבחרי הציבור. אלה הם כללי המשחק בדמוקרטיה. אי-אפשר לשנות אותם לפי נוחות או שיקולים מזדמנים. אי-אפשר להתאים אותם לאינטרסים פוליטיים או סקטוריאליים. צריך לכבד את החוק גם כשזה לא נוח או קשה.

"צריך לכבד את הפסיקה של בתי המשפט, גם כאשר עמדת המדינה לא מתקבלת. למרבה הצער, כך גם ראיתי לאחרונה שמושכלת היסוד הזו - של חובת כיבוד פסיקה, בפרט פסיקתו של בית המשפט העליון - הולכת ומתערערת על-ידי גורמים מסוימים". בהקשר זה התייחס מנדלבליט לטענות המחודשות בנוגע להתנהלותו בפרשת הרפז, כאשר היה הפרקליט הצבאי הראשי.

לדבריו, חמשת חברי ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפט סברו שטענות אלו אינן מצדיקות למנוע את מינויו, וכך גם פסק בג"ץ בהרכב של חמישה שופטים. "בפסק הדין נקבע, כי החקירה בענייני נסגרה בחוסר אשמה; כי לא נפל רבב בהתנהלותי; וכי לא נפל פגם במינוי". עוד הוא אומר כי למעשה הנושא נבחן פעם שלישית, כאשר בג"ץ דחה את הבקשה להסיר את החיסיון מעל שיחות הקשורות לפרשה.

"כאשר גורמים כאלה ואחרים, מטעמים שאינם ממין העניין, מבקשים לנסות ולפגוע בלגיטימציה של החלטותי כיועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעניין שונה, וזאת באמצעות מחזור טענות חסרות ביסוס מהעבר, אני מציע לכולם למצוא את התשובה המוחצת והחד-משמעית לטענות הללו בפסיקתם של לא פחות משמונה שופטים של בית המשפט העליון פה אחד בהליכים שונים... מי שקורא שלא לכבד את הפסיקה הזו, או מפר באופן מכוון את הפסיקה הזו, הוא זה שפוגע במעמד של שלטון החוק במדינה".

מנדלבליט הוסיף, בהתקפה ישירה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל שר המשפטים, אמיר אוחנה, בלי לנקוב בשמותיהם: "כאשר גורמים בכירים בדרג המדיני מתבטאים על כך כי ניתן להימנע מלכבד את פסיקת בית המשפט העליון; כאשר גורמים בדרג המדיני מבהירים כי אין בכוונתם לשקול ולכבד את חוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה; כאשר החלטה על כתב אישום שמתקבלת לאחר תהליך שלם וסדור, של בחינה מעמיקה של ראיות, קיום הליך של שימוע, ושקילת כל הטענות באופן ענייני ומקצועי, מתוארת כ'הפיכה שלטונית'; כל הדברים האלה מביאים להחלשת המעמד של שלטון החוק. ויש להצר על כך".

מנדלבליט הוסיף: "יש כאלה שמצפים שהמערכת הזו [מערכת המשפט] תגלה נאמנות לגורם פוליטי. הציפייה הזו חותרת תחת העקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק במדינה דמוקרטית. כלל יסוד בעבודת התביעה הכללית הוא שעבודתה מקצועית ומנותקת משיקולים זרים כלשהם. היא נסמכת אך על הראיות והדין החל עליהן. שיקולי התביעה הכללית לחוד, והשדה הפוליטי לחוד".

לדבריו, "בימים האחרונים ישנם אנשים שמבקשים, באופן מלאכותי, לערבב בין הדברים. ליצור מצג שווא כאילו עבודתנו מביאה בחשבון שיקולים חלילה מהשדה הפוליטי. לא היה כדבר הזה, ובטוחני כי גם לא יהיה כדבר הזה". הוא שב ודחה את הטענות בנוגע לטיפול בתיקי נתניהו וציין, כי מועד הגשת התיק לבית המשפט נקבע למעשה בידי נתניהו עצמו, כאשר משך את בקשתו למתן חסינות.