חתן פרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה הכללית הוא הפרופסור פרופ' בנימין זאב קדר.
בנימוקיה ציינה ועדת הפרס בראשות הפרופסור רוני אלנבלום ובחברות הפרופסורים חיים היימס וסופיה מנשה, כתבה: "בנימין זאב קדר הוא החוקר החשוב, המשפיע והפורה ביותר של מסעי הצלב ושל חקר היחסים הבין-דתיים. תחומי המחקר של קדר כוללים גם את סוגיית היחסים הבין דתיים, המסחר בים התיכון, החוק הכנסייתי, תולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי, שחזור וניתוח קרבות, היסטוריה השוואתית ועולמית, תצלומי אוויר כמקור היסטורי ועוד. בכל התחומים האלה מהדהד קולו הייחודי, המשלב נאמנות לאמות המידה המדעיות הקפדניות ביותר, מקוריות ויצירתיות, יחד עם אהבה עמוקה לארץ ומסירות לחברה ולערכיה".
ב"ז קדר (לשעבר: קראוס) נולד בשנת 1938 בניטרה, צ'כוסלובקיה, עיר שתשעים אחוז מקהילתה היהודית הוותיקה והמפוארת נרצחו בשואה. הוריו, הוא ואחותו הצליחו להימלט תוך שהם בורחים ממקום מסתור אחד למשנהו, כשפסע בינם לבין שילוח למחנות ההשמדה. בשנת 1949 עלה הנער קדר ארצה עם אחותו, ובהמשך הצטרפו אליהם הוריהם, רופאים במקצועם שהתיישבו בכפר נטר, שם ייסדו את בית הכנסת של המושב.
קדר עשה את לימודיו התיכוניים בתל אביב, ושירת בצה"ל בשנים 1958-1956. את לימודיו לתואר הראשון והשני עשה באוניברסיטה העברית, בהנחייתם של יעקב כ"ץ, ש"נ אייזנשטדט ויהושע פראוור. את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בסחר הימי-ביניימי בים התיכון, השלים בשנת 1969 באוניברסיטת Yale, בהנחיית פרופ' רוברטו ס' לופֶז. בשובו מארה"ב הוא לימד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון (עד שנת 1976). בשנת 1986 קודם לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית שם חקר, לימד וניהל עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2007.
תחומי מחקרו של קדר רבים ומגוונים. במילותיו במבוא לקובץ מאמריו "מחקרים בהיסטוריה עולמית, בקורות היהודים וארץ-ישראל", שהופיע לאחרונה: "מראשית דרכי המקצועית נטיתי ללכת אחרי סקרנותי גם כשזו הובילה למחוזות גאוגרפיים וכרונולוגיים רחוקים זה מזה, וגם כשזו הצריכה לאמץ — ובמקרה אחד או שניים אף להמציא — דרכי עבודה מחוטבות". תחומי המחקר של קדר כוללים את מסעי הצלב ותולדות ממלכת ירושלים הלטינית, המסחר בים התיכון, החוק הכנסייתי, תולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי, שחזור וניתוח קרבות, היסטוריה השוואתית ועולמית, תצלומי אוויר כמקור היסטורי, ועוד. עם זאת, קדר הוא בראש וראשונה היסטוריון חברתי-השוואתי, והשיטה ההשוואתית משמשת אותו לגילוי המשותף בין מצבים היסטוריים שונים, לגילוי ייחודן של תופעות, לגילוי השפעות בין-תרבותיות, ולחשיפת שינויים לאורך זמן. בספרו Merchants in Crisis (1976) למשל הוא הִשווה בין שתי ערים איטלקיות בעלות צביון שונה, גֶ'נובָה ווֶנציה, והראה גם כיצד המשבר הכלכלי של המאה ה-14 הביא בהן לשינויים דומים במנטליות; בספרו Crusade and Mission (1984) הוא הִשווה בין העמדות שגיבש העולם הנוצרי כלפי עולם האיסלאם; במקום אחר גרמה ההשוואה בין המפות שהיו מצויות בעולם האיסלאם ובאירופה ערב מסעי הצלב לחשיפת העליונות של המפות המוסלמיות והיא אִפשרה גם לזהות את השפעת המפות הנוצריות על מפת ארץ כנען של רש"י.
תרומתו הבולטת ביותר של קדר היא בחקר מסעי הצלב. ראשית, הוא הצליח לגלות, לפענח ולתרגם מקורות ראשוניים לא-מוכרים רבים. כך למשל הוא גילה סדרת ביוגרפיות של נזירים מתבודדים שפעלו בממלכת ירושלים במאה ה-12 וסדרה נוספת של כתבים המתארים קדושים מוסלמים שפעלו באזור שכם באותו הזמן; קדר גילה ופענח כתב יד בלתי מוכר ששפך אור על הפעילות בבית החולים הצלבני בירושלים; הוא הצליח לשחזר רשימה יחידה במינה של נוסעים באונייה שהובילה צלבנים והצליח לשפוך אור מסוג חדש על מסעי הצלב. שנית, הוא הציע פרשנות מרתקת וחדשה על שורה ארוכה של היבטים בתולדות ממלכת ירושלים הלטינית, מחקיקה, מיסוי, מימון בנייתן של כנסיות, פעילות אינטלקטואלית, צליינות, המרות דת, תולדות היהודים והשומרונים, ותפיסות הדדיות של נוצרים ומוסלמים ועד לרפואה, היסטוריה צבאית, ביוגרפיות של אישים בולטים וחקר היסטורי-ארכיאולוגי של אתרים ספציפיים. בשחזרו את קרב קרני חִטין בשנת 1187, למשל, הוא עשה שימוש בנתוני שפיעת המעיינות, ברשת הדרכים באזור, בניתוח נתיבי שיירות סוסים אוסטרליים, ולבסוף זיהה את אחד התיאורים שבכתובים כמעשה ידיו של עד-ראייה. בעת ההכנה של המהדורה הביקורתית הראשונה של החלטות ועידת שכם בשנת 1120, שהיו מעשה החקיקה הראשון בממלכת ירושלים: הוכיח קדר שהחקיקה מושפעת מחקיקה ביזנטית. שלישית, הוא חיבר סינתֶזות רחבות על היחס בין רעיון מסע הצלב לרעיון המיסיון אל המוסלמים במאות 14-7; על קורות המוסלמים שחיו תחת השלטון הצלבני; על הפעילות האינטלקטואלית בממלכת ירושלים; על התפתחות ההיסטוריוגרפיה של מסעי הצלב מראשיתה עד ימינו, ועוד.
אחד מחידושיו של קדר הוא השימוש בתצלומי אוויר כמקור היסטורי המתעד את השינויים הפיזיים שהתחוללו בארץ באופן אוטומטי ולא נרטיבי. בספר "מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל", הוא הִשווה בין תצלומי אוויר שנעשו בימי מלחמת העולם הראשונה, על-ידי אוויראים גרמנים, בריטים ואוסטרלים, לבין תצלומי-אוויר בני זמננו ובמהדורה האנגלית הוא כבר הִשווה בין תצלומי אוויר של: 1.19, 1948, 1967 ו-1998. לאחרונה הוא גילה תצלומי אוויר רבים שצולמו על-ידי טייסי ה-Luftwaffe הגרמנית, בזמן מלחמת העולם השנייה שיאפשרו קריאת נוף עמוקה יותר לאורך כל המאה העשרים.
ספרו הראשון של קדר, "אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד מחץ", שלו הקדים
אריאל שרון דברים, הוא תיעוד היסטורי חד עין ביקורתי ומרתק של הקרבות שהתנהלו בסיני ובעֶברה המערבי של תעלת סואץ. פרופ' יהושע אריאלי כתב על דש הספר כי: "זוהי תרומה חשובה לחקר תולדות המלחמה... הספר מנציח את זכרם של החיים והמתים תוך נאמנות ודרך ארץ לעובדות, ומתן תשומת לב שווה לאירועים קטנים וגדולים".
פרסומיו של קדר מקיפים כ-40 ספרים (כתיבה ועריכה) וכ-160 מאמרים, שנדפסו בכתבי עת מדעיים מן השורה הראשונה. מקוריותו וחדשנותו בכל תחום שעסק בו היו לשם דבר, ובמיוחד בחקר מסעי הצלב וממלכת הצלבנים בארץ ישראל. אין מחקר חשוב בתחום זה שאינו מצטט מחיבוריו.
קדר נשא בתפקידים בכירים באוניברסיטה העברית, שבה שימש יו"ר הרשות לתלמידי מחקר במדעים העיוניים, ייסד וניהל את בית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית ועמד בראש המכון ללימודים מתקדמים. הוא שימש יו"ר ועדת הקבע למכללות לחינוך במועצה להשכלה גבוהה, ובמשך יותר מעשור כיהן כיו"ר מועצת רשות העתיקות. בשנת 2007 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. בשנת 1998 הוא נבחר קדר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שבה הוא כיהן כיושב-ראש החטיבה למדעי הרוח של האקדמיה וכסגן נשיאת האקדמיה. במסגרת תפקידיו באקדמיה הלאומית חיבר קדר דוח המלצות נרחב על המחקר בתחום מדעי הרוח בישראל. יוזמה זו פתחה שיח ציבורי נרחב הנמשך עד היום. דוח על מחקר ההיסטוריה באוניברסיטאות ישראל, שגם אותו חיבר מטעם האקדמיה הלאומית, התבסס על בדיקה מקפת של התחום וכלל המלצות לתוכנית פיתוח כלל-ארצית.
קדר היה עמית מחקר של קרן הומבולט במינכן, נמנה פעמיים על עמיתי המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון וכיהן כנשיאה הנבחר של האגודה הבינלאומית לחקר מסעי-הצלב והמזרח הלטיני שאת כתב העת שלו Crusades, הוא ייסד ומשמש כעורכו עד היום. קדר הוא החבר הישראלי היחיד באקדמיה האמריקנית להיסטוריה של ימי הביניים והוא גם חבר במוסד הגרמני היוקרתי לחקר ההיסטוריה Monumenta Germaniae Historica, שבמסגרתו יזם את הוצאה לאור של מהדורות ביקורתיות של מקורות עבריים שנכתבו בימי הביניים. קדר התמנה לחבר העורכים של הסדרה Cambridge World History, וערך את הכרך החמישי של הסדרה הזו.
מסלול חייו של קדר הוא נתיבו של היסטוריון המחויב לזיכרון העבר ולחיי ההווה, לעולם הרוח ולעולם המעשה. מחקריו חובקים את ההיסטוריה הכללית, היהודית, הישראלית והעולמית ובכל אחד מן התחומים האלה הוא העמיד שורה של פרסומים חשובים, ומתווי דרך. תנופתו המחקרית נמשכת עשרות שנים ומהווה מופת של איכות אקדמית; בתלמידים הרבים שהעמיד, הממשיכים את דרכו; ובעשייתו הציבורית הענפה ורבת ההשפעה, בכל אלה הרים ב"ז קדר תרומה לעתיד ההשכלה הגבוהה בישראל, לקידום מעמדם של מדעי הרוח, ובראש ובראשונה לקידום המחקר ההיסטורי.
שר החינוך
רפי פרץ התקשר לחתן הפרס ובישר לו על הזכייה.
