תת-אלוף (מיל.) אבריאל בר-יוסף ותת-אלוף (מיל.) שי ברוש זומנו לשימוע בפרשת הצוללות (פרשה 3000) - הודיע (יום ה', 27.2.20) משרד המשפטים. כתבי החשדות הנוכחיים הם המשך לאלו שנשלחו בדצמבר שעבר לחשודים המרכזיים ובראשם מיקי גנור (שהיה נציג טיסנקרופ בישראל), ומפקד חיל-הים לשעבר, אלי מרום ("צ'ייני").

בר-יוסף שירת בחיל-הים עד 2003, ובתפקידו האחרון היה ראש מספן ציוד. עד שנת 2009 היה מנהל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בשנים 2015-2009 היה המשנה לראש המטה לביטחון לאומי, בשנת 2016 היה מיועד להתמנות לראש המטה אך מינויו בוטל בשל החקירה בפרשה. הפרקליטות מייחסת לו קבלת שוחד מגנור, לצד בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים.

ברוש היה מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין בחיל-הים עד 2001, ולאחר שחרורו עסק בייעוץ בתחום הביטחוני. בינו לבין בר-יוסף שררו יחסי חברות קרובים, ולפי כתב החשדות הוא העביר מסרים ומידע בין בר-יוסף לגנור לצורך קידום העסקות של רכש כלי השיט מהקונצרן הגרמני. עוד נטען, כי הוא דרש וקיבל בצוותא עם בר-יוסף את כספי השוחד מגנור והסתיר אותם. לברוש מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, לקיחת שוחד, עבירות מס והלבנת הון.

בכתבי החשדות הקודמים נאמר כי בין גנור לבר-יוסף היו יחסי היכרות על-רקע שירותם בחיל-הים. בפגישות עם גנור בשנת 2009, הציע לו בר-יוסף לפעול יחד על-מנת לקדם את מינויו של האחרון לסוכן טיסנקרופ בישראל, במקומו של שייקה ברקת שמילא תפקיד זה; בר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך. בהתאם לסיכום בין השניים, נפגש בר-יוסף עם מרום, שהיה אז מפקד חיל-הים, על-מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור; לתמיכתו של מרום הייתה חשיבות מכרעת.

השלושה נפגשו ולאחר מכן יזמו בר-יוסף ומרום ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות באותה העת, אליה דאגו להביא את גנור. למחרת התקיימה פגישה בלשכתו של מרום בנוכחות פרייטג ובר-יוסף אליה הוזמן גם גנור, שלא היה לו כל מעמד שיצדיק זאת, בעוד ברקת לא הורשה להשתתף בפגישה. גנור פעל במהלך הביקור, תוך הסתייעות במרום ובבר-יוסף, להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון ובחיל-הים, על-מנת לקדם את מינויו. בר-יוסף דאג, בין היתר, לארגן פגישה בין שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לבין פרייטג.

לטענת הפרקליטות, בין גנור, מרום ובר-יוסף התגבשו "הבנה, הסכמה וציפייה" לפיה מרום ובר-יוסף יקבלו גמול מ-גנור בעד פעולתם לטובת מינויו ובעד קידום עסקות רכש כלי השיט במסגרת תפקידם. לאחר ביקורו של פרייטג בישראל, ובעקבות מהלכיהם של גנור, מרום ובר-יוסף, החל מו"מ בין גנור לטיסנקרופ שבסופו הוא מונה לסוכן התאגיד במקום ברקת, ולאורך השנים קיבל מהקונצרן למעלה מ-10 מיליון אירו.

על-פי כתב החשדות הקודם, בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל, הוא הוביל את הטיפול בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, ובמקביל פעל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מטיסנקרופ. מנקודת זמן מסוימת, דרש בר-יוסף לקבל את התמורה המובטחת: הן בבקשות שוחד ישירות באמצעות ברוש, והן בניסיון לבצע עסקות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה. דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו, אותם גנור סירב לשלם.

לאחר מו"מ סיכם גנור עם ברוש, כי ישלם 120,000 אירו בעד פעולותיו של בר-יוסף, במסווה של חוזה ייעוץ כוזב. עד לתחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420,000 שקל עבור בר-יוסף. התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014, בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר-יוסף, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מ-גנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך, דרש בר-יוסף מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. גנור השיב, כי יוכל לשלם את התמורה בדרך של תיווך בעסקות נדל"ן שהוא עצמו יוציא לפועל, עסקות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, אם ניתן יהיה להציג בכזב את העסקות כעסקות תיווך לגיטימיות.