עוצר ראיונות הוכרז בגוש הימין

חבר המבין היטב בניהול הסביר לי כי הטיפול בנגיף הקורונה בישראל הוא כישלון אחד גדול. מה הוא מינהל ראוי? הוסיף רעי. מי שיודע ליטול סיכונים סבירים. במלים שלי, לפרוס את כל השמיכה על החולה ולחנוק אותו אינו ניהול ראוי אלא להפך. זה מה שאירע עם הקורונה בישראל.

נעמה יששכר, זוכרים? אוהו, נדמה כי היה זה לפני עידן ועידנים, פסיק בהיסטוריה ההירואית של עם הנצח, ערבות הדדית, פדיון שבויים ופודה ומציל אחד.

מי שמצביע בעד ביבי יודע שהוא ניסה להשתלט בעסקת שוחד על ידיעות אחרונות ולקנות את "וואלה" בכספי הציבור, ואכל ושתה עד לא ידע (פורים בעוד שבועיים) מהאלכוהול של ארנון מילצ'ן, ושאף מהסיגרים שלו והרחיב את תכשיט הזהב שניתן במתנה לרעייתו, וזה כלום לעומת השערורייה שהסתיר מצה"ל את פרשת הצוללות המצריות ולא סיפר למבקר המדינה בדוח ראוי מה מצב הכנסותיו, וקיבל 16 מיליונים מן הבן-דוד עימו הוא שותף בחברה הסוחרת עם המספנה הגרמנית ש... מובן, בונה את הצוללות.

יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ התייחס (יום ג', 3.2.20) לראשונה לתוצאות המסתמנות. בצאתו מביתו בראש העין אמר גנץ: "תוצאות הבחירות הולכות ומצטברות. ניכר שלנתניהו אין אפשרות להרכיב ממשלה. אנחנו מחויבים למדינת ישראל ומכבדים את החלטת הבוחר". עוד הוסיף: "נעקוב אחר התפתחות תוצאות האמת ונראה לאן ניקח את זה משם. מה שהציבור צריך לזכור, היינו מחויבים, נותרנו מחויבים ונישאר מחויבים".

לבד. מול הקלפי. רגע של אמת. הקול עומד להישמע בתיבת ההדהוד של רצון העם. אין לו לאדם במדינה דמוקרטית רכוש יקר יותר מקולו. הוא משמיע אותו בפתק שהוא משלשל לתיבה. הוא יכול להגיע עד לקלפי עם נטיות לב שונות, לעיתים סותרות, עם הודאה בעובדה שהוא פוסח על כמה סעיפים, עם נכונות לוותר על ה'מה' מפני קסמו של ה'מי', עם הרצון הטבעי להימנות על מחנה, עם מקהלה, להיסחף עם מה שקרוי היום ה"מומנטום".