המשבר הפוליטי: חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס מבהירה בחשבון הפייסבוק שלה, כי היא מתנגדת לממשלת מיעוט בראשותו של בני גנץ ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת, ושאינה מחויבת עוד לחיבור עם מרצ.

"לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, כאשר לנגד עינינו מופרים נורמות ועקרונות בסיסיים, ברצוני להבהיר כי לא אתמוך בממשלה הנשענת על בל"ד והרשימה המשותפת ואינני רואה עצמי מחויבת עוד לשותפות עם מפלגת מרצ, שנכפתה עלי ועל עמיר פרץ שותפי, בלחץ גורמים רבים בראשם כחול לבן. אמרתי זאת לפני הבחירות ואני אומרת זאת אחריהן", אומרת לוי-אבקסיס.

לגוש השמאל-מרכז 62 חברי כנסת, כולל 15 של הרשימה המשותפת - ובהם שלושת נציגי בל"ד הצפויים לכל היותר להימנע בהצבעה על הקמת ממשלה בראשות גנץ. במצב זה, יהיו לממשלה שכזו 59 קולות מול 58 של גוש הימין. אולם אם לוי-אבקסיס תצביע נגד - התוצאה תהיה הפוכה והממשלה לא תזכה באמון הכנסת. הימנעות של לוי-אבקסיס תביא לתיקו, שגם משמעותו היא העדר אמון. גנץ יזדקק לתמיכתם של חברי בל"ד, המהווים את הסמן הקיצוני ברשימה המשותפת - ותמיכה כזו תעורר התנגדות משמעותית בתוך כחול-לבן.

לוי-אבקסיס היא בתו של השר לשעבר דוד לוי, שהיה מראשי הליכוד. היא החלה את דרכה הפוליטית בישראל ביתנו, פרשה בכנסת ה-20 והקימה את סיעת גשר שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-21. בבחירות האחרונות היא רצה בגוש טכני עם העבודה ומרצ. בליכוד סימנו אותה כמי שעשויה לעבור לגוש הימין. לוי-אבקסיס דחתה בפומבי אפשרות זו, אך כעת היא עשויה למנוע את הקמת ממשלת המיעוט. עמיר פרץ וניצן הורוביץ, העומדים בראש העבודה ומרצ, יתמכו בממשלה כזאת.

הח"כים צבי האוזר ויועז הנדל, הנחשבים לסמן הימני של כחול-לבן, הביעו גם הם התנגדות להקמת ממשלת מיעוט, אם כי לא אמרו במפורש שיצביעו נגדה. השניים הם חלק ממפלגת תלם בראשותו של משה יעלון, אשר הביע את הדעה, כי אם יעמדו על התנגדותם - יהיה עליהם להתפטר מן הכנסת. יעלון הבהיר, כי מדובר בעמדה עקרונית ולא בכזו שינסה לכפות על השניים.

ראשי כחול-לבן - בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה יעלון - נועדו הערב עם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. בהודעה משותפת שפורסמה בתום הפגישה נאמר כי היא הייתה טובה ועניינית והתקיימה מתוך כוונה להקים ממשלה ולמנוע בחירות רביעיות.

זמן קצר לאחר תום הפגישה הגיש יו"ר סיעת ישראל ביתנו, עודד פורר, לשרים יריב לוין וזאב אלקין מהליכוד את רשימת תנאי הסף להצטרפות הסיעה לקואליציה הבאה. המפלגה הדגישה, כי התנאים זהים לתנאים שהציבה ישראל ביתנו במו"מ לכנסת ה-21 וה-22: קביעת רף הכנסה מינימלית לגימלאים בגובה של 70% משכר המינימום; העברת סמכויות להפעלת תחבורה ציבורית ופתיתת עסקים בשבת מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי; העברת חוק הגיוס בנוסח שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20; חוק למתן אפשרות לנישואים אזרחיים ומתן הרשאות לרבני ערים להקים בתי דין לגיור.

לוין השיב במכתב: "פנייתך מפתיעה ביותר שכן היא עומדת בסתירה מוחלטת להודעות חוזרות ונשנות של יו"ר מפלגתך, ח"כ אביגדור ליברמן, לפיהן הוא מסרב לשבת בממשלה אשר בראשה יעמוד יו"ר הליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף הכריז שראש הממשלה נתניהו 'נדרש לצאת לפנסיה'".

לוין דורש הבהרה מפורר ולפיה ישראל ביתנו חוזרת בה מן ההצהרות של ליברמן, ושהיא מעוניינת לשבת בממשלה בראשותו של נתניהו. "כדי שנוכל לקיים עמכם מו"מ קואליציוני, נדרש כי ראש הממשלה יקבל מנדט מנשיא המדינה להרכבת הממשלה. כדי שניתן יהיה לנהל מו"מ להרכבת ממשלה, אבקש לקבל את התחייבות מפלגתכם להמליץ לנשיא המדינה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו לשם קבלת המנדט להרכבת הממשלה הבאה".

מוקדם יותר דווח, כי סיעת כחול-לבן עשויה לוותר על כוונתה לחוקק כבר עתה את החוק שיאסור על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה. גורמים במפלגה אמרו לכאן חדשות, כי נראה שלא יהיה אפשר לחוקק את החוק לפני שתוקם קואליציה. לדבריהם, אם היועץ המשפטי לממשלה או היועץ המשפטי לכנסת יערימו קשיים על חקיקת החוק, כחול-לבן אינה מתכוונת להתעקש על קידומו.