היתר פליטת הגזים הרעילים מאסדת הקידוח של שדה הגז "לוויתן" ניתן כדין בידי המשרד להגנת הסביבה לחברת נובל אנרג'י. כך קובע (יום א', 15.3.20) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל, בדחותו את העתירה נגד מתן ההיתר.

נובל ביקשה לראשונה את ההיתר בשנת 2016 ובקשתה נדחתה שנתיים מאוחר יותר, בשל אי-מסירת פרטים נחוצים ותוך ביקורת עליה מצידו של המשרד. הבקשה המעודכנת הוגשה ואושרה אשתקד, לאחר קבלת חלק מהערות הציבור ודחיית רובן. בעקבות זאת הוגשה העתירה בידי עמותת צלול והרשויות המקומיות השוכנות מול האסדה - זכרון יעקב, ג'יסר א-זרקא, מגידו, עמק חפר ופרדס חנה / כרכור.

טענתן הראשונה של העותרות הייתה, שההיתר מתעלם מפוטנציאל הסיכון בשל פליטת הגזים הרעילים. בהקשר זה קובע אברבנאל, כי עמדתו של המשרד ולפיה הסיכון אפסי - לא נסתרה. אפילו בעת ה"נישוב" - דהיינו הרצת האסדה - לא חלה כל עלייה בזיהום האוויר, למרות שפעולה זו מזהמת בהרבה מאשר ההפעלה הסדירה של האסדה.

עוד דחה אברבנאל את הטענה לפיה קיים ניגוד עניינים בכך שחברת נובל היא שאוספת את הנתונים על הזיהום מן האסדה. לדבריו, מצב זה אכן מעורר סימן שאלה של ממש, אך כך קבע המחוקק ולא הופרכה טענת המשרד לפיה מדיניות זהה מקובלת בעולם. איסוף הנתונים בפועל מבוצע בידי אנשי מקצוע מוסמכים, עליהם יש פיקוח חיצוני, ויש להביא בחשבון גם את הסיכון האפסי הנובע מן האסדה.

אברבנאל דחה גם את הטענות נגד אופן איסוף הנתונים המדגמיים בנוגע לזיהום האוויר באומרו, כי איסוף זה נגזר מרמת הסיכון - שהיא כאמור אפסית. המשרד להגנת הסביבה הסתמך על חוות הדעת של מומחיו ועל הדירקטיבה האירופית בנושא ואין מקום להתערב בשיקול דעתו המקצועי. את העותרות ייצגו עוה"ד רענן הר-זהב, יונתן ברמן ויעל פלג; את המשרד ייצג עו"ד מאור סבג; ואת נובל - עוה"ד רות דגן, יונתן קהת, עשור ויצמן וטל כרמלי.